ספר זה אינו רומן מטלטל שנקרא בנשימה עצורה ואינו לוקח את הקורא למסע בזמן. אין בו עלילה פתלתלה ואין גיבורים, ולכן אף אחד לא יוצא בו למסע פנימי לגילוי עצמי שבסופו ימצא את עצמו במקום אחר. הספר אינו שזור בתיאורי חוף או נוף מהמזרח הרחוק - כי הסופרת לא ביקרה שם מעולם. בספר זה הסופרת לא פוגשת את עצמה במרכזה של פרשייה אפלה, ולכן אינה עוברת תהליכם נפשיים מערערים וגם לא מגלה שבעלה בוגד בה - כי אינה נשואה. הסופרת אינה נסחפת בכתיבתה אל מחוזות רחוקים ובלתי נודעים - כי בתוך עמה היא חיה.
היוצר פינת החופר אמנם אינו מותחן פסיכולוגי
אך הוא בהחלט מציב שאלות הרות גורל:
מה נשים רוצות? מהי התנועה לשחרור הגבר?
מה זאת אהבה? חזיית פוש-אפ - כן או לא?
האם הפשע מאורגן היטב? איך בודקים ראי?
כדורגל או תאטרון? איפה הכסף? הזוגיות לאן?