"בפעם הראשונה שהתוודע אל קיומה של אָנָאִיס, אלבֶּר לא ראה את פניה, ולא את גופה. בפעם הראשונה היא היתה רק קול. בפעם הראשונה, ההיא, שתיחרת בזיכרונו בבהירות, רק שמע את קולה והזדקף במיטתו מבועת מתשוקה פתאומית, והקשיב לאנקות האהבה שלה.
אההה—
והיה שקט."
אלבר, צעיר יהודי אלג'ירי שעזב את משפחתו ואת אהבת נעוריו, מריז, בא לעבוד בחנותו של דודו בפריז. לילה אחד עולות אנקות אהבה באוויר הערב וחודרות אל מקום משכבו ומעוררות בו תשוקה מצמררת. לאן יוליך את תשוקתו? האם יצליח למצוא את הבחורה שקולה נשַק לבדידותו ומאז אינו נותן לו מנוח?
בד בבד, ברגישות יוצאת דופן ובלשון מאופקת ועזה כאחת, נפרשת בספר מורכבות חייהם ומידת פגיעותם של המהגרים בפריז, והולך ומתברר טיבם של החיים התלושים שאלבר חי, מחוץ לשפתו ומחוץ לעולמו המוכר, נע בין ייאוש שקט לבין תקווה זהירה. וכשנדמה לו שחלקי התצרף של חייו נופלים למקומם הנכון והוא מתחיל להתאהב בחייו החדשים ומתחיל לפצח את 'המקומיוּת' על גווניה, מתרחש רצח אקראי שמערער את עולמו ומביא אותו אל סף הגירוש.
דיונות החול של פריז הוא ספרה השני של עדנה שמש. ספרה הראשון, אמסטֶל, (הוצאת הקיבוץ המאוחד וקסת) קצר שבחים רבים והיה בין המועמדים הסופיים לפרס ספיר לספר ביכורים (2008). זכתה בפרס הראשון בתחרות הבינלאומית לסיפורים קצרים מאגן הים התיכון בצרפת ובפרסים ספרותיים בארץ.