ע. הלל הוא משורר העוצמה הפנתאיסטית ואיש ההומור הדק המאתר את המאפיין ומעניק לחולין את יופיו. שפתו של ע. הלל היא הארצישראליות בהתגלמותה, החל ברבדים התנ"כיים הקדומים וכלה בלשון הרחוב הישראלית בת זמננו. צר לי שכמה מקוראיו יתקשו לחדור פה ושם אל יצירתו בשל 'הנתק האסוציאטיבי' כלפי רבדים ומרכיבים בעבריות ההִללית.
זו שירה ססגונית מאוד. כאן – החגיגיות הפתטית, שיש בה מן הקדושה החילונית ומכלות הנפש, וכאן – ההומור ההִללי השופע, המנטרל את ה'גבוה' ויוצר מארגים רגישים של יופי וריתמוס אחר.

ע. הלל הוא גם משוררה המובהק של ארץ-ישראל הלוחמת. בשירים כמו "כיתה בארץ", "דבר החיילים האפורים", "פקודת-חיים" ו"לנִשמת רֵעַ" נמצא אותו אחוז עד תום כמשורר לוחם בימים ההם, בהוויה ההיא של ימי תש"ח.

אך בצד מקומיותו המובהקת ע. הלל הוא גם משורר המצב האנושי באשר הוא, משורר הוגה המתמודד עם הטרגי והנאצל.
. חיים גורי

ע. הלל

הלל עומר (4 באוגוסט 1926 – 30 ביוני 1990) היה סופר, משורר ואדריכל נוף ישראלי, נודע בשם העט ע. הלל.... המשך לקרוא

שם הספר
אני פשוש בטח ואולי
בולבול / בלבול למה ככה
יוסי,ילד שלי מוצלח (כריכה קשה) - ציורים: שמואל כץ
תכלת וקוצים - זכרונות ילדות בעמק
משלי חולון