פרופ' זאב-וניה הדרי עלה ארצה בשנת 1933 והצטרף כחבר לקיבוץ רמת רחל שליד ירושלים.ב-1942 התגייס לפלמ"ח ונשלח לקושטא (איסטנבול) שבתורכיה,כחבר משלחת מיוחדת מטעם המוסד לעליה ב' והסוכונות היהודית,שנועדה לעסוק בהצלת יהודים ברצות הכיבוש.
סיפורה של אותה משלחת מתועד בספר זה.
לאחר מלחמת העולם פעל מטעם המוסד לעליה ב' במרכז פאריס והיה יד ימינו של שאול אביגור,ראש המוסד,עד יולי 1948.עם שובו ארצה התגייס וניה הדרי לגדוד החמישי של הפלמ"ח ולאחר מלחמת השחרור למד בסורבון בפאריס ועשה עבודת דוקטור בהנדסה גרעינית.באמצע שנות החמישים עבר לבאר שבע והיה ממקימי הקריה למחקר גרעיני ליד דימונה.ב-1962 היה מראשוני המקימים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב,ב-1970 מונה פרופסור מהמניין במחלקה להנדסה גרעינית.פרסם ארבעה ספרים על פעילותו וזהו ספרו החמישי.
הספר "צומת קושטא" הוא מסמך ראשון ויחיד במינו של פעילותה של המשלחת בקושטא והוא נקרא בנשימה עצורה.על רקע הידיעות על השמדת היהודים באירופה ולמול שתיקת בעלות הברית,מנסה משלחת קטנה וכמעט חסרת אמצעים להציל מה שאפשר להציל.האם היה טעם באותה שליחות? האם היה לה סיכוי כלשהו להצליח? מה נעשה,מה יכול היה להיעשות ולא נעשה - על שאלות מטרידות אלה ועל רבות אחרות,מנסה ספר זה,שהוא עדות מכלי ראשון על אחת הפרשיות העלומות מתקופת מלחמת העולם השניה.