...כפי שהראיתי לכל אורך הספר, אסטרטגיות הישרדות ושיתוף פעולה ששימשו את היהודים הושפעו בראש ובראשונה מצעדים אנטי־יהודיים שנקטו הגרמנים בתקופות שונות ובמידות משתנות של אכזריות. עם זאת, אמצעי ההתמודדות האלה גם הושפעו ממאפייניהם הייחודיים של הקרבנות לעתיד — מינם, מעמדם החברתי לפני המלחמה, תיוגם החברתי בימי המלחמה ומגוון רחב של תכונות אחרות.
לפיכך נמצאתי למֵדה מעדויותיהם של רוב הניצולים כי שלא כמו הזקנים ביותר והצעירים ביותר, נשים וגברים בוגרים הגיעו בשואה אל היעד היחיד שתכננו בעבורם הגרמנים בדרכים שונות. גברים נראו מושפלים, שבורים בגלל אי־יכולתם לפרנס את משפחותיהם. הנסיבות הנוראיות שעִמן נאלצו להתמודד הותירו אותם מדוכאים ואפּתיים. אִמהות או קרובות משפחה אחרות עוררו ככלל הערצה בחוסר האנוכיות שבו עזרו למשפחותיהן ולאחרים. כשלא עלה בידם של בעלים ואבות למלא את תפקידיהם נענו לאתגר נשים בוגרות וילדיהן המתבגרים, בני שני המינים, ועזרו למשפחותיהם, לחבריהם ולקהילותיהם.
...הכיבוש הנאצי של מזרח אירופה החל בהתקפות אכזריות על גברים יהודים. כמה מן הקרבנות המיועדים ברחו; אחרים נרצחו. רוב הגברים שניצלו מן ההתקפות הראשונות הללו סבלו מהתעללות משפילה ונמנעה מהם האפשרות למלא את תפקידם — לפרנס את משפחתם ולהגן עליה. בתחילת הכיבוש ואחר כך בגטאות מנעו הגרמנים את הגברים היהודים ממילוי חובותיהם המשפחתיות המסורתיות, ובכך תקפו את לב לִבהּ של זהותם הגברית: הגרמנים שללו מהם כל אפשרות להגן על משפחותיהם וכמעט חסמו לפניהם כל דרך לפרנס אותן. כשלא יכלו עוד לעשות את מה שהחברה המסורתית ציפתה מהם לעשות נאחזו רבים מהגברים היהודים ייאוש ודיכאון. באורח בלתי נמנע יצרו החוויות האלה חלל ריק בחייהן של משפחות וקהילות יהודיות.
בניסיון למלא את החלל שנפער ניסו נשים לחרוג מתפקידי הטיפול והתמיכה ולקבל עליהן כמה מן התפקידים המסורתיים של הגברים. בתיאורים שתיארו את הרחבת תחום חובותיהן שזרו הנשים לעִתים קרובות הצדקה זהירה; מרבית הנשים שקיבלו עליהן לפרנס את משפחתן ראו במאמצים האלה חובה טבעית שכפו עליהן כוחות חיצוניים. רק מעטות מהן האשימו את הגברים.
המסורת הציבה את הנשים בעמדה של כפיפוּת, ועמדה זו תבעה מהן בעבר להתאים את עצמן לציפיות של בני זוגן החזקים יותר. ההרגלים שנולדו מכושר ההסתגלות שניחנו בו בדרך כלל הקטינו את החיכוכים ותרמו לשלום בית.
לפני המלחמה ראו נשים יהודיות בגברים שלהן אנשים אחראים, בטוחים בעצמם, בעלי כישורים. השינויים שראו לנגד עיניהן הנחיתו עוד מהלומה על עולמן המוכר. לנוכח אי־יכולתם של הגברים להתפרנס ולפרנס קיבלו עליהן הנשים גם את האחריות הזאת. מאחר שמכורח הנסיבות נבצר מהן להגן על משפחותיהן התרכזו הנשים בתפקידי הפרנסה, הטיפול והטיפוח. הן הרחיבו את תחום חובותיהן והוכיחו את תושייתן בנסיבות שנראו כאילו לא הציעו להן כל ברֵרה. במובן מסוים התרבו תפקידיהן המסורתיים וכללו מעתה חובות שלא הוטלו עליהן בעבר. למרות הנסיבות האיומות והמחסור הנורא שאבו כמה מהנשים סיפוק מיכולתן לשנס מותניים למען משפחותיהן וקהילותיהן.
...הבדלי מעמד הדגישו הבדלים מגדריים. בשל עבודתם לפני המלחמה היו הגברים בדרך כלל מעורים יותר בחברה והיו בשל כך בעלי כוח רב יותר מהנשים. הממצאים מדגימים בעקביות כי בקרב הגברים היהודים הובילו הבדלי מעמד בתקופה שקדמה למלחמה להבדלים ביכולתם להתמודד עם מתקפות הגרמנים. גברים שהיו בעלי מעמד גבוה לפני המלחמה — נפילתם הייתה קשה יותר. דומה כי הללו התקשו יותר מבני המעמדות הנמוכים בהתמודדות היום־יומית עם ההשפלות המתמידות.
...ההשתייכות המעמדית לפני המלחמה השפיעה על הנשים פחות משהשפיעה על הגברים.
...ייתכן כי למעמדה של אישה לפני המלחמה לא הייתה אלא השפעה מוגבלת על כישוריה להתמודד עם מציאות המלחמה משום שלמעמד היה קשר רופף בלבד ללב זהותה כאישה, ואילו מעמדו של גבר היה קשור בקשר סבוך לזהותו הגברית. אין ספק שנשים סבלו כשנשללו מהן הפריווילגיות של מעמדן. אבל הפגיעה בהן הייתה אנושה פחות מהפגיעה שנפגעו הגברים, משום שלא חוו אותה כהתקפה על נשיותן. השתייכותן המעמדית של נשים נקבעה מאז ומעולם בהתאם למעמדם של קרובי משפחתן הגברים — אבות ובעלים. לפני המלחמה הייתה ההשתייכות המעמדית מנותקת מבחינתן של רוב הנשים מן הזהות הנשית, אם כי רווקות וצעירות מודרניות, בעיקר בערים, יצאו מכלל הדפוס המסורתי הזה.
ואולם מבחינתן של רוב הנשים הבוגרות נמצא לב זהותן קרוב לוודאי בתפקידים המשפחתיים של אם ורעיה, בין שמילאו אותם בפועל ובין שעדיין לא מילאו אותם. בתפקידים אלו הן היו פגיעות במיוחד להתקפות הגרמנים. כמעט מתחילת הכיבוש סברו הגרמנים כי הילדים היהודים מיותרים. נוסף על כך, האיסור שאסרו הנאצים על נשים יהודיות להרות וללדת היה משום מתקפה על זהותן הנשית של הנשים ועל עצם חייהן. באופן בלתי נמנע נפגעו מחוקים נגד אִמהוּת נשים יותר מהגברים.
...הכיבוש הגרמני ברא עולמות אלימים, הרסניים ובלתי צפויים, עולמות שרוב ערכי המסורת והתרבות המקובלים איבדו בהם את השפעתם. בייחוד מבחינתם של היהודים הצטמצמו החיים להיבטים הבסיסיים ביותר של הקיום האנושי, ליסודותיו הראשוניים. מעורטלים ממסורות ומוסכמות אנו ניצבים לפני המצב האנושי כמות שהוא, בלא כחל וסרק. בחקר השואה יש משום הזדמנות יחידה במינה להבין טוב יותר חיים במצוקה קיצונית מה הם. מתוך ההתעמקות שלו בעולם של שליטה מוחלטת וחורבן גמור מציע הספר הזה לקחים חשובים על האופן שבו התמודדו נשים וגברים בימים של תהפוכות חברתיות קיצוניות. הלקחים הללו מבליטים את ההבדלים החשובים בין נשים לגברים; ולא זו בלבד, הם גם מדגישים את הצורך האנושי האוניברסלי בשיתוף פעולה ובדאגה הדדית בעת צרה ומצוקה.