|
לבטי זהות על סף החידלוןהאגודה המרכזית ויהודי גרמניה 1893-1938אברהם ברקאי
יצא לאור ע"י הוצאת יד ושם, בשנת 2013, מכיל 306 עמודים,
|
|
תקציר הספר
שאלנו את עצמנו פעמים אין-ספור: האם נהגנו נכון כאשר ניסינו במשך שנים להגן על העמדות ולשמור עליהן [...] האם לא היינו צריכים לומר מיד בהתחלה: הכל אבוד! הצילו את נפשותיכם! צאו מכאן! לא עשינו זאת, כי לא יכולנו לדעת כיצד יתנהלו הדברים.
פרידריך ברודניץ, ממנהיגי האגודה המרכזית
"האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני האמונה היהודית" נוסדה בשנת 1893 כדי לגבור על הסטראוטיפים האנטישמיים של הגרמנים ולממש את שוויון הזכויות האזרחי שלכאורה הובטח ליהודים בחוקת הרייך. את מטרותיה שאפה האגודה המרכזית להשיג באמצעות מאבק פוליטי ומשפטי עיקש. על בסיס זה, בתחילת פעילותה, יכלו יהודים מכל הזרמים הדתיים והפוליטיים למצוא את מקומם בשורותיה והיא התפתחה במהירות לתנועה המונית. אולם, לנוכח ההתפתחויות הפוליטיות והחברתיות שאירעו בגרמניה מסוף המאה התשע-עשרה ובעיקר בשנות מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, הייתה האגודה המרכזית גם לאגודה רעיונית פנים יהודית.
היסטוריונים ציונים טיפחו במשך השנים את תדמיתה של האגודה המרכזית בתור ארגון החותר להתבוללות ולטמיעה. התיאור המתועד של המאבקים הרעיוניים הפנימיים בה במשך 45 שנות קיומה המובא בספר מעלה שהאגודה המרכזית הייתה למעשה ארגון רעיוני יהודי שאמנם נאבק בציונות, אך נאבק גם במגמות הטמיעה הגרמנית הלאומנית באגפה הימני. בכך אברהם ברקאי פורע חוב היסטורי ומתקן את תדמית האגודה המרכזית.
תיאור המאבק המתמשך של האגודה המרכזית הוא חלק חשוב מתולדותיה של הקהילה היהודית בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. הגדרתה המחודשת של הזהות היהודית הגרמנית מחייב סקירה, ולו קצרה, של התקופה שקדמה למלחמה. עם זאת ספר זה אינו מתיימר לתעד את ההיסטוריה האולטימטיבית והכוללת של האגודה המרכזית. הוא דן בקווים כלליים בהתפתחותה הארגונית, אך מתמקד בעיקר בשינויים הרעיוניים שהתרחשו בה ועיצבו במידה רבה את תגובותיה על ההתפתחויות הפוליטיות שאירעו בגרמניה ובעולם, וכן את התמודדותה עם הציונות.
עיקרו של הספר מבוסס על חומר ארכיוני, אך הוא מושתת גם על פרסומים בני התקופה ועל ספרות מחקר.
הגרסה העברית של הספר מבוססת על המקור הגרמני, שיצא לאור ב־2002, אך היא קוצרה, הושמטו ממנה ציטוטים רבים, והיא הותאמה לקורא העברי.
אברהם ברקאי, נולד בברלין בשנת 1921 ועלה ארצה בראשית 1938, ממייסדי קיבוץ להבות הבשן וחבר בו עד היום. היה חבר הנהלת מכון ליאו בק ירושלים ובשנים 1997-1995 היה היושב ראש שלו.
מספריו: הכלכלה הנאצית: אידיאולוגיה, תיאוריה ומדיניות (תשמ"ו); תקווה וכיליון: עיונים בתולדות יהודי גרמניה במאות ה-19 וה-20 (תשס"ט);
From Boycott to Annihilation: The Economic Struggleof German Jews 1933-1934 (1989); Branching Out: German-Jewish Immigration to the United states (1994)
ד"ר גיא מירון, עורך מדעי. בעברו, דיקן מכון שכטר למדעי היהדות וכיום מרצה בו. בין ספריו: German Jews in Israel: Memories and past Images [2004]
Editor: The Yad Vashem Encyclopedia of the Ghettos [2009]
פרידריך ברודניץ, ממנהיגי האגודה המרכזית
"האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני האמונה היהודית" נוסדה בשנת 1893 כדי לגבור על הסטראוטיפים האנטישמיים של הגרמנים ולממש את שוויון הזכויות האזרחי שלכאורה הובטח ליהודים בחוקת הרייך. את מטרותיה שאפה האגודה המרכזית להשיג באמצעות מאבק פוליטי ומשפטי עיקש. על בסיס זה, בתחילת פעילותה, יכלו יהודים מכל הזרמים הדתיים והפוליטיים למצוא את מקומם בשורותיה והיא התפתחה במהירות לתנועה המונית. אולם, לנוכח ההתפתחויות הפוליטיות והחברתיות שאירעו בגרמניה מסוף המאה התשע-עשרה ובעיקר בשנות מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, הייתה האגודה המרכזית גם לאגודה רעיונית פנים יהודית.
היסטוריונים ציונים טיפחו במשך השנים את תדמיתה של האגודה המרכזית בתור ארגון החותר להתבוללות ולטמיעה. התיאור המתועד של המאבקים הרעיוניים הפנימיים בה במשך 45 שנות קיומה המובא בספר מעלה שהאגודה המרכזית הייתה למעשה ארגון רעיוני יהודי שאמנם נאבק בציונות, אך נאבק גם במגמות הטמיעה הגרמנית הלאומנית באגפה הימני. בכך אברהם ברקאי פורע חוב היסטורי ומתקן את תדמית האגודה המרכזית.
תיאור המאבק המתמשך של האגודה המרכזית הוא חלק חשוב מתולדותיה של הקהילה היהודית בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. הגדרתה המחודשת של הזהות היהודית הגרמנית מחייב סקירה, ולו קצרה, של התקופה שקדמה למלחמה. עם זאת ספר זה אינו מתיימר לתעד את ההיסטוריה האולטימטיבית והכוללת של האגודה המרכזית. הוא דן בקווים כלליים בהתפתחותה הארגונית, אך מתמקד בעיקר בשינויים הרעיוניים שהתרחשו בה ועיצבו במידה רבה את תגובותיה על ההתפתחויות הפוליטיות שאירעו בגרמניה ובעולם, וכן את התמודדותה עם הציונות.
עיקרו של הספר מבוסס על חומר ארכיוני, אך הוא מושתת גם על פרסומים בני התקופה ועל ספרות מחקר.
הגרסה העברית של הספר מבוססת על המקור הגרמני, שיצא לאור ב־2002, אך היא קוצרה, הושמטו ממנה ציטוטים רבים, והיא הותאמה לקורא העברי.
אברהם ברקאי, נולד בברלין בשנת 1921 ועלה ארצה בראשית 1938, ממייסדי קיבוץ להבות הבשן וחבר בו עד היום. היה חבר הנהלת מכון ליאו בק ירושלים ובשנים 1997-1995 היה היושב ראש שלו.
מספריו: הכלכלה הנאצית: אידיאולוגיה, תיאוריה ומדיניות (תשמ"ו); תקווה וכיליון: עיונים בתולדות יהודי גרמניה במאות ה-19 וה-20 (תשס"ט);
From Boycott to Annihilation: The Economic Struggleof German Jews 1933-1934 (1989); Branching Out: German-Jewish Immigration to the United states (1994)
ד"ר גיא מירון, עורך מדעי. בעברו, דיקן מכון שכטר למדעי היהדות וכיום מרצה בו. בין ספריו: German Jews in Israel: Memories and past Images [2004]
Editor: The Yad Vashem Encyclopedia of the Ghettos [2009]
לקט ספרים מאת אברהם ברקאי
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של אברהם ברקאי
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים