סילביה עומדת על שפת הגג של מגדלי עזריאלי ומחשבת צעדים. תחתיה פרושה תל אביב; האורות, המגדלים, זיהום האוויר. בעוד דקה יבחינו בהעדרה - מספיק זמן כדי לנצל את ההזדמנות. רק תוצאותיו של פשע שנכפה על אמהּ עשרים שנה קודם לכן, אלפי קילומטרים משם, יצליחו אולי לשנות את דעתה. אבא של סילביה מטיח את המטבעות האחרונים שלו על הבר ברחוב 42. בעוד עשר דקות יהפוך מאיש עסקים מצליח להומלס במנהטן של תחילת החורף. הברמן מתעלם מקריאת העזרה שלו. הגשם ממשיך לבעוט בחלונות. סילביה נישאת על פני נהר שוצף, ניתזת מסלע לסלע; מפינלנד, לדרום אפריקה, לישראל. מלחמתה בכל החזיתות מוכרעת רק כאשר שתי אהבות עקשניות כובשות אותה, בזו אחר זו.