שנות השלושים של המאה העשרים היו שנים דרמטיות, הרות גורל, בתולדות העם היהודי.

בארץ ישראל הלכה והתעצמה ההתנגדות הערבית־פלסטינית לבניינו של הבית הלאומי היהודי,

עד שהגיעה לשיאה האלים ב"מרד הערבי הגדול" של 1939-1936. מעצמת המנדט הבריטית, בתגובה, העמיקה עד מאוד את המגמה, בה החלה עוד למן שלהי 1929, של התנערות ממחויבותה, המדינית־מוסרית, כלפי התנועה הציונית. בה בעת, במרכזה ומזרחה של יבשת אירופה החלו להתלקח בזה אחר זה גחליה הלוחשות של מגפת האנטישמיות לכדי תבערה מאיימת, זאת בהשראתה של התורה הנציונל־סוציאליסטית.

הנה כי כן, בשעה היסטורית זו בה נזקק העם היהודי יותר מכל למקלט הארצישראלי, הגיף השומר הבריטי את שערי הארץ.

זהו הרקע למאבק הממושך, הטוטאלי, ובמידה רבה - הסיזיפי, שניהלה התנועה הציונית הרביזיוניסטית, היא תנועת ז'בוטינסקי, בסוגיית העלייה כנגד בריטניה הגדולה.

תפיסת העולם הציונית שבגינה יצאו הרביזיוניסטים למאבקם כנגד אלביון התנגשה קשות בתפיסת העולם של ההנהלה הציונית־פועלית. זו שטמה את דרך הפתרון שהציעו הרביזיוניסטים להגשמת הרעיון הציוני; דרך שבבסיסה עמד רעיון העלייה החופשית וההמונית. התנגשות רעיונית זו הפכה את שני המחנות הללו ליריבים, כמעט אויבים, והניזוקים העיקריים מן היריבות הפנים־ציונית הזו היו חברי תנועת הנוער בית"ר.

מלחמה בלי גבולות מגולל אפוא סיפור מאבק רביזיוניסטי שהיה מורכב מעין-כמוהו. מאבק זה התחולל בכמה חזיתות: באירופה, באמריקה וכמובן - בארץ ישראל, מול שני גורמי כוח: הממשלה הבריטית ו"הממשלה הציונית" (קרי, ההנהלה הציונית), וכלל שלושה מרכיבי פעולה: פוליטי, דיפלומטי ומחתרתי.

הספר נסמך על מגוון עצום של מקורות ארכיוניים, בהם כאלה שטרם נעשה בהם שימוש, וכן על ספרות מחקר ענפה ועיתונות התקופה.

ד"ר יעקב טובי מתמחה בחקר ההיסטוריה המדינית של היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי ושל מדינת ישראל בשנותיה הראשונות.

שם הספר
החורבן והחשבון - מדינת ישראל והשילומים מגרמניה, 1953-1949