מחקר זה מוקדש ללימוד שיטות הקראים בתקופת הגאונים בפרשנות המצוות שבתורה. הקראים כפרו בהיות התורה שבעל-פה מתת שמים, ודחו על כן את מדרש ההלכה של חז"ל בפירוש המצוות. כחלופה הציעו הקראים קריאת הכתוב במצוות כפשוטן. בחתירתם לפשט הכתוב במצוות, הקדימו הקראים את הפרשנות הפשטית למקרא שהתפתחה בקרב היהדות הרבנית באירופה במאה הי"ב. אין להוציא מכלל אפשרות השפעת הפרשנות הקראית על פרשני הפשט הרבניים. אשר לר' אברהם אבן עזרא, אין ספק שהיה בקיא בספרות הפרשנית הקראית. החותר לפשט הכתוב, לומד את הכתוב באמצעות התבונה, ומדעי הלשון. הקראים שכתבו את רוב פירושיהם למקרא בערבית-יהודית, אימצו רבים מהכלים התבוניים שמצאו בכתבי חוג המעתזלה באסלאם, שלמד את הקוראן באמצעות התבונה. הישגי מדעי הלשון בערבית פתחו בפני הקראים פתח לפיתוח מדעי הלשון העברי והמילונאות, כלים שעשו בהם שימוש רב בעת שפירשו את המקרא. התפתחות מדעי הלשון היא אחת הגורמים שהביאו קראים לדחות פירושי חז"ל רבים למקרא, ואף פירושים של חכמים קראים שקדמו להם. פרשנות החותרת לפשוטו של מקרא אינה מבטלת את חילוקי הדעות. כך היה אף במחנה הרבני. בעוד שרש"י טען שפירש את המקרא כפשוטו, ביקרו ר' אברהם אבן עזרא, באמרו: 'ואין בספרו פשט-רק אחד מיני אלף'. המעיין במחקר זה ימצא מחלוקות בקרב הקראים באשר לדרכי הפרשנות למצוות, ומאליו מחלוקות בהבנת הכתוב. במחקר זה נידונות סוגיות הלכתיות רבות במסגרת הדיון בשלוש סוגיות עיקריות, שלהן מוקדש מחקר זה. המרחק הרב בין הפרשנות הקראית למדרש ההלכה של חז"ל בולט בסוגיות אלו. בענייני כשרות המזון עולה לדיון הפירוש לכתוב: 'לא תבשל גדי בחלב אימו'. הסוגייה השנייה היא מצוות 'מחצית השקל', שכידוע הוקדשה לה במשנה מסכת שלמה, היא מסכת שקלים בסדר מועד. נראה שבפרשנות הקראית למצווה זו טמונה הבנת המחלוקת בקרב הכיתות היהודיות בעת העתיקה באשר לדרך שבה יש לקיימה. הסוגייה השלישית נוגעת למצוות רבות התלויות בזמן, שכן היא עוסקת בהגדרת הקראים את היומם - פרק הזמן של היממה שבו מושלת השמש - ואת היממה, על חלקיהם, לצורכי מצוות. הקראים הגדירו מועדים אלו בשונה מהרבניים, ועל כן שתי העדות קיימו מצוות לא מעטות במועדים שונים. פרופ' יורם ארדר הוא מרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב