“לימודי התנ"ך בביה"ס היסודי והתיכון החילונים-השאירו בי משקע רע וגרוע שיש ביסודו רתיעה לתחום ולנושא,ועל כך ממרום שנותיי אני כיום - מצִירה .הספר היפה הזה לא בא לסגור פערים, אלא אולי תחילתו של מסע לדעת ולהכיר יותר את העולם הזה.

הספר -כולל 1,636 פתגמים/אמרות/ניבים בכ"ד ספרי תנ"ך .
מי שבחר, העיר והאיר הנו המחבר יעקב שרת .
מתוך מוסף "ספרים "של ה"ארץ"-למדתי כי המחבר הנו בנו של משה שרת,עיתונאי בפנסיה ,שאהבתו לתנ"ך היא מבית -הספר העממי ובית אביו.
כנראה צריך את שני המוטיבים הללו ידיעה ואהבה מילדותו ונערותו של אדם כדי שיוכל ל"יילד" ספר שכזה .

הרעיון היה ליצור לקסיקון של צירופי מלים בתנ”ך, המשמשים גם בשפה העברית -הניבה אסופת פתגמים וניבים עבריים קדומים, כאלה השגורים בשפת הדיבור העכשווית.
אופן התצוגה הצורנית של הפתגמים בספר הנה לפי אותיות "א-ב".הפתגם מוצג באותיות גדולות ומודגשות ,בהמשך מצויין המקור התנכ"י ואח"כ מובאים הפרשנויות השונות לפתגם ,החל מהפרשנות המקובלת האורתודוקסית ,ומנגד הפרשנות האתיאסטית,הליברלית ועד הפמיניסטית ששורשיה בזהותו האישית של המחבר .
שרת מציין כי הופתע מהכמות הגדולה של פתגמים שנחשפו בפניו והם לדבריו פתגמים אתנוצנטריים, ריאקציוניים ושוביניסטיים לאומניים-דתיים,,כמו כן מריבוי האיסורים בתנ”ך: פסוקים הפותחים בציווי "לא" וב"ארור".

שרת מציין כי רוב הפתגמים שכינס בספר לא שינו את משמעותם במרוצת הדורות. פתגמים קדומים כגון "בעצב תלדי בנים" או "יצר לב האדם רע מנעוריו", יפים היום כאז בספר בראשית.
פתגמים רבים הפך עניינם מהפרטי לכללי:"זכור את אשר עשה לך עמלק" לבש בתפישה העכשווית משמעות נרחבת של פרשנות לאומית -"עמלק "-כעם הקיים בימינו ונגדנו כעם .
"בן מוות האיש" פסק דוד המלך על גוזל כבשת הרש, כלומר עליו עצמו - ואילו היום משמש גזר דין זה להצדקת מבצעי חיסול ממוקד.
כמו -כן שינויים במשמעות מלה. לדוגמא:-"אדם לעמל יולד", יוחס בעבר במשמעות המילה "עמל" לסבל ולמצוקה,ולא לפרשנות העכשווית ל"עבודה קשה מנשוא" בימינו.

קראתי במתינות, בצימאון ובאהבה גדולה את הפתגמים.
סימנתי לעצמי את הפתגמים שאהבתי בעיני בגין חידושם, עדכניותם או אופיים כדי להעביר את חלקם בהתרשמותי לביקורת. מספרם היה רב מדי .לכן אסתפק בשניים:

- "יום צרה ומצוקה ,יום שואה ומשואה,יום חושך ואפלה,יום ענן וערפל":צפניה א' 16,פירוש המחבר -יום שכולו רע ומר ,נורא ואיום,יום של פורענויות .
מבחינתי אני - למצוא את המילה "שואה " בתנ"ך ולהבין את השלכתה בתקופתינו -זה היה גילוי מרעיש -כי לא מדובר במילה עברית חדשה שהומצאה בימינו אלא במילה שכבר הייתה במקורות ההיסטוריים שלנו כעם .

כמי שאוהבת את ספרי עגנון ומכירה כי התנ"ך היה חלק גדול ממקורות יצירותיו אהבתי למצוא את ההקשר הבא :
-"כאורח נטה ללון"-ירמיה י"ד, 8.פרשנות המחבר: הנביא מפציר באלוהים לא לנהוג כאורח לרגע ולא לנטוש את עמו המייחל לישועתו בעת צרה: למה תהיה כגר בארץ ואורח נטה ללון?".

לספר קיים מפתח הפתגמים עפ"י הא-ב.
העיצוב הגרפי של הספר מבחוץ ובפנים נאה ונוח לקריאה .

מי שרוצה להחכים, לדלות ידע ודעת מהמקורות האמוניים - בקריאת פתגמים /אמרות וניבים,תוך שימוש בביקורת עכשווית, הספר יגרום הנאה מרובה .”