שלמות הארץ
וְזֶה כָּל מַה שֶׁזָּכוּר לִי מִטִּיוּלֵי הַתְּנוּעָה


שֵׁמוֹת עַרְבִיִּים. סִיאַל, עַבְּדֶה, עַרֶגֶ'ה, חַ'תִירָה,


וָאדִיוֹת, נַאקֶבִּים, רוּג'וּמִים, גַ'בְּלָאוֹת.


כֹּבֶד. גֵ'רִיקָן הַמַּיִם שֶׁאֲנִי מִתְעַקֶּשֶׁת לְשֵׂאתוֹ.


כְּאֵב. קֻפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים חוֹתְכוֹת בְּגַבִּי,


שַׁלְפּוּחִיּוֹת מַיִם צוֹרְבוֹת בְּכַפּוֹת רַגְלַי.


מַרְאֵה גַּבּוֹ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לְפָנַי


וְגַם


חֻפָּה שְׁחוֹרָה מְכֻכֶּבֶת,


אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה בְּשַׂק שֵׁנָה,


וְדִיּוּן עַד אוֹר רִאשׁוֹן עַל שְׁלֵמוּת הָאָרֶץ


וּמְלוֹאָהּ.


כִּי כָּךְ נֶאֱמַר לָנוּ,


שֶׁאֲנַחְנוּ בְּמוֹ רַגְלֵינוּ נִקְבַּע


אֶת הַגְּבוּלוֹת, הַמֶּרְחַקִּים וְהַמֶּרְחָבִים


שֶׁל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת


וְאֶת הַתִּקְוָה שְׁנוֹת־אַלְפַּיִם


אֲנַחְנוּ בְּרַגְלֵינוּ נַגְשִׁים.


אָז הָלַכְנוּ


וּמֵאָז אֲנִי מַמְשִׁיכָה וְהוֹלֶכֶת.


לַכֶּלֶב הָעוֹקֵב אַחֲרַי


הַכֹּל נִרְאֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר פָּשׁוּט,


הוּא מֵרִים רֶגֶל, מְסַמֵּן אֶת הַטֵּרִיטוֹרְיָה שֶׁלּוֹ


בְּהַשְׁתָּנָה.


לוּ יָכֹלְתִּי כָּמוֹהוּ לְהַשְׁתִּין עַל הַגְּבוּלוֹת


פתח לנו שער
סִמַּנּוּ גְּבוּלוֹת


גָּזַרְנוּ גְּזֵרוֹת


קָבַעְנוּ סְיָגִים


גָּדַרְנוּ גְּדֵרוֹת


סָתַמְנוּ פְּרָצוֹת


אָטַמְנוּ פְּתָחִים


הֵקַמְנוּ חוֹמוֹת


נָעַלְנוּ שְׁעָרִים


וְאֶת עַצְמֵנוּ מִפְּנֵי עַצְמֵנוּ הִזְהַרְנוּ


לְבַל נַעֲבֹר


סַכָּנָה! גְּבוּל לְפָנֵינוּ!


עֲצֹר!


אֲסִירֵי נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי


מָצָאנוּ עַצְמֵנוּ כְּלוּאִים


אֵין מַתִּיר אֲסִירִים


מְפַתֵּחַ אֲזִקִּים


מְנַתֵּץ מַנְעוּלִים


אֵין מַפְגִּישׁ פְּרוּדִים


מְקָרֵב רְחוֹקִים


פְּתַח לָנוּ שַׁעַר


כִּי פָּנָה יוֹמֵנוּ לַעֲרֹב


אבני דרך
לְבַל אֶתְעֶה


לְבַל אֶכָּשֵׁל


בְּמִלִּים חוֹתְכוֹת חַדּוֹת כַּתַּעַר


חוֹרְצוֹת גּוֹרָלוֹת, קָשׁוֹת כָּאֶבֶן –


הוֹשַׁטְתָּ לִי יָד


פִּלַּסְתָּ נָתִיב


סִמַּנְתָּ לִי שְׁבִיל


הִצַּבְתָּ אַבְנֵי דֶּרֶךְ


בְּדַרְכִּי הַפְּתַלְתַּלָּה


הַלֹּא־מוּדַעַת,


אֵלֶיךָ


שִׁירִי