"מרבד הקסמים", המיתוס על עליית יהודי תימן, מציג את יהדות תימן כקהילה עתיקה ואותנטית, דתית ומשיחית, אשר במשך אלפיים שנה נשאה עיניה לציון. בבוא הבשורה על הקמת מדינת ישראל קמו היהודים כאיש אחד ונטשו את תימן אשר בה חוו שנאה, דיכוי ועוני. הם נהרו בהמוניהם אל עדן, ומשם הועברו לישראל ברכבת אווירית אשר נשאה אותם על פני יותר מאלפיים וחמש מאות קילומטרים – ממחשכי "ימי הביניים" אל המודרנה והקדמה.
אבל סיפור עלייתה של יהדות תימן היה שונה בתכלית, שכן העלייה הייתה כרוכה במחיר אנושי יקר שנתן את אותותיו בחיי העדה התימנית בישראל במשך שנים רבות. עיון במסמכי התקופה השמורים בארגוני הג'וינט בישראל ובניו יורק ובארכיוני הסוכנות היהודית וממשלת ישראל מעלה שאלות נוקבות על אופן התנהלותו של מבצע "מרבד הקסמים", למשל: מה היו הגורמים למותם של מאות מהעולים בעת שהותם במחנה העולים בעדן? מדוע מרבית העולים, כשלושים אלף בני אדם, בכללם אלפי תינוקות וילדים, הגיעו לישראל חולים ותשושים מרעב ומחלות? איזה תפקיד מילאו ארגון הג'וינט, ממשלת ישראל והסוכנות היהודית במבצע זה, ומי היו אחראים לטרגדיה הקשה? מדוע נתפסת העלייה מתימן כסיפור של הצלחה בעוד שהמחיר הכבד מצביע על מבצע כושל? וכיצד הפך המבצע הכושל למיתוס של הצלה וגאולה אשר נקשר לא רק ביהודי תימן אלא בכל העליות מארצות האסלאם?
ספרה של אסתר מאיר-גליצנשטיין הוא מחקר היסטורי מקורי ופורץ דרך. הוא מתבסס על אלפי מסמכים אשר מצויים בארכיונים שונים, ובעזרתם משרטט לא רק את הסיפור הטרגי של יציאת יהודי תימן אלא גם פרק חשוב בבניית החברה הישראלית ובעיצובו של אחד המיתוסים המכוננים של מדינת ישראל.