דמית התרחקה במהירות מבית-הקברות והחלה לחצות את הפארק בדרך הביתה. הכל קרה כעת בבת-אחת. הנערה הצועדת על השביל שמעה מאחורי השיחים אישה לוחשת - "תפוס אותה, שהיא לא תברח!" וגבר הגיח וזינק עליה.
דמית ההמומה קפאה במקומה וגילתה שידיה כבולות באזיקים. הנערה המבוהלת פערה את פיה כדי לצרוח, אבל איחרה. פיסת בד טבולה בחומר מרדים הוצמדה אל פניה וכמעט מיד נעצמו עיניה, שרירי גופה התרפו והיא נרדמה.
דמית התעוררה במרתף בלתי מוכר והייאוש חנק אותה כששמעה את הקול הנשי פוקד - "קדימה, חסל אותה!"
ביום ההולדת האחד-עשר של דמית, עולמה הבטוח מתהפך. היא מוצאת את עצמה מסובכת עם ערפדים, נער חדש ומסתורי מחזר אחריה ומשפחתה מתפרקת. איזה סיכוי יהיה לה במאבק על חייה נגד ציידי ערפדים מקצוענים? מה הם רוצים ממנה? והאם היא תצליח להינצל ולהדביק מחדש את רסיסי עולמה המתרסק?
דם ניבים – הסִדרה הנושכת אך אינה מקפיאה את הדם!