קוראים לי אלדו זלניק. אני בן עשר ואני נהנה מדברים שעושים בישיבה ובשכיבה, רצוי עם כריות. הסבתא הציירת שלי נתנה לי את מחברת הציור הזאת והשכן הספרותי שלי אמר שכדאי לי גם לכתוב בה. ומה עם מנוחה לילדים בחופש הגדול?

אלדו זלניק הוא לא אתלט מצטיין כמו אחיו הגדול או אספן אבנים כמו חברו הטוב ביותר. הוא ילד רגיל למדי שפשוט אוהב לצייר. ולצפות בטלוויזיה. ולאכול עוגיות קינמון. ולשתות ברד. ולנוח.

הקיץ סבתא שלו, הציירת, נתנה לו במתנה מחברת ציור כדי שיתעד בה את מחשבותיו וההרפתקאות שהוא עובר. בהתחלה הוא לא מבין למה היא לא קנתה לו משחק מחשב במקום מחברת, אבל בהמשך הוא מגלה שכיף לצייר ולכתוב בה. מה יעשה כשיגלה שמישהי – בת! – מצאה את המחברת שלו בעץ הסודי ופלשה אליה?