“הבלוף הוא מחקר של יעקוב ורכובסקי וולנטינה טירמוס על הימים שקדמו למבצע ברברוסה -22 ביוני 1941.
איך קרה שהפלישה של גרמניה הנאצית בתאריך זה מצאה את ברה"מ לא מוכנה.

ב-18 בדצמבר 1940 חודשים מעטים לאחר שהסתיים כיבוש צרפת (יוני 1940) החל היטלר בפזילתו לכיוון המזרח (היות שבריטניה לא נכנעה). לברה"מ נודע על כוונתו של היטלר כבר ביוני 1940 עם סיום כיבוש צרפת.
רשת המרגלים הסבוכה והמפותלת של סטאלין , החל מריכרד זורגה האגדי שהעביר מידע מיפן (והיה מקורב לראש הממשלה היפני , שוחר השלום, ולשגרירות הגרמנית בטוקיו), וכלה באנשי האבהוור (מודיעין הצבאי) ששיתפו פעולה עם אוייבי הנאצים (ןבראשם קנאריס ,ראש המודיעין) ,במטרה להזהיר מה"מטורף", הפיהרר הנאצי, כלה בשגרירים (שגריר שוויץ, ושגריר גרמניה ברוסיה), אנשי משרד החוץ -ריצרד פון ויצקר, וכלה באנשים פשוטים, ואף החמישיה המפורסמת מקיימבריג' (רשת ריגול שפעלה בבריטניה וכמעט הגיע לראשות ה-MI6 - התריע חזור והתרע בפני סטאלין על כוונתיו של היטלר ושל הצבא הגרמני.
החלוקה של רשת המרגלים הייתה לקאפלה האדומה - רשת של קומוניסטים ולקפלה השחורה רשת של אנשים מגרמניה שהתריעו בפני הוותיקן. מפתיעה כמות המרגלים הגרמנית שדאגו ל"פאטרלנד" מהמטורף שעמד בראשם.
כיצד אם כן לא התכוננה ברה"מ כראוי, ולמרות הכל ראש המודיעין הצבאי שלה,גוליקוב, הכריז קבל עם שגרמניה וברה"מ ידידות.

כיצד בשלב מסויים כל ידיעה בדבר מתקפה אפשרית הוכרזה כדיסאינפורמציה, מטוסי ריגול ששייטו ממעל שטחי רוסיה נחשבו למטוסים "טועים", ואיך כל זה משתלב עם הפגישות הקדחתניות של סטאלין עם צמרת צבאו, פילוסופים ואנשי אקדמי שחקרו את פלישת נפוליאון ב-1812 למוסקבה (היחיד שהצליח לעשות זאת).

הספר מעלה את הסברה (ספק סברה, שכן הספר מציג זאת כעובדה) שסטאלין ידע, אולם בשל מדיניות חכירת הציוד של ארה"ב, שהשאילה ציוד צבאי למדינות המותקפות, קורבנן של היטלר והנאצים.
סטאלין וברה"מ שגורשו בדצמבר-1939 לאחר הפלישה לפינלנד (הסכם ריבנטרופ- מולטוב בדבר הברית של 2 המדינות),בטענה לתוקפנות מצידה של ברה"מ, סברו שלא יזכו לציוד, כל עוד לא יותקפו.

ראוי לציין במחצית השנייה של שנות ה-30 "טיהר" סטאלין את כל הצמרת הצבאית וכן הפוליטית (בוכרין, אורלב וקירוב), והרמטכל החדש זוקוב עוד היה חסר נסיון.
ראוי גם לציון שכל אלו שהזהירו את סטאלין מפני המתקרב מצד היטלר הוצאו להורג או נהרגו באופן מוזר.

אז האם ברה"מ הכינה עצמה למלחמה ואם לאו, הסברה שמעלה הספר קצת בעייתית לאור העובדה שמוסקבה הייתה קרובה מאד להכבש במלחמה.

בכל מקרה מדובר בספר מעניין מאד, שלעיתים זולג לנושאים נוספים, כמו מדיניות ההשמדה המתוכננת לקראת מבצע ברברוסה, וחתימת ההסכם על שיתוף פעולה בין יחידות החיסול (איזנצגרופה) לוורמאכט (הצבא הגרמני),שנחתם בעורמה. שורשיו היהודים של היידריך (ראש ה-SD)ומי שמיוחס לו הרעיון של הפתרון הסופי. מיולר ראש הגסטאפו הגרמני, עליבותו של הימלר שניצל וסרסר זונה מבוגרת בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
וכמובן היטלר שכ"כ לא רצה להיות כמו נפוליאון (שכשל בכיבוש רוסיה בגלל החורף הרוסי) וסבר שיש לצאת למלחמה לא יאוחר ממאי, אלא שהמציאות בבלקן הכתיבה אחרת, והסוף ידוע.

מעניין -כבר אמרתי ?”