יומן זיכרונות זה הוא מסמך היסטורי-ספרותי מרגש שכתב הסופר צבי פרייגרזון (1900–1969), ובו תיעד את שש השנים שבהן שהה במחנות הסגר בברית-המועצות בתקופת סטלין. פרייגרזון היה הסופר העברי האחרון שכתב עברית בברית-המועצות. מסוף שנות העשרים, לאחר שהתרבות העברית הוצאה מחוץ לחוק, חי פרייגרזון חיים כפולים: בגלוי היה מדען רוסי מצליח לחקר המחצבים בשם גריגורי איזראילוביץ', ובסתר – סופר עברי שכתב רומנים, סיפורים ושירים.
פרייגרזון נאסר בשנת 1949 והואשם בפעילות אנטי-סובייטית. את יומן הזיכרונות שלו החל לכתוב כשנה וחצי לאחר שחרורו ב-1955, ובו תיאר את החקירות הקשות, את הווי החיים במחנות ההסגר ("מַחֲסֶגֶר" בלשונו) ואת הסופרים העבריים והידיים שפגש במהלך מאסרו.
היומן במהדורה זו מתפרסם על פי כתב היד המקורי, שנמצא במרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת תל-אביב, בעריכת פרופ' חגית הלפרין ורחל ורדיגר-סטפק.

יומן זיכרונות זה הוא מסמך היסטורי-ספרותי מרגש שכתב הסופר צבי פרייגרזון (1900–1969), ובו תיעד את שש השנים שבהן שהה במחנות הסגר בברית-המועצות בתקופת סטלין. פרייגרזון היה הסופר העברי האחרון שכתב עברית בברית-המועצות. מסוף שנות העשרים, לאחר שהתרבות העברית הוצאה מחוץ לחוק, חי פרייגרזון חיים כפולים: בגלוי היה מדען רוסי מצליח לחקר המחצבים בשם גריגורי איזראילוביץ', ובסתר – סופר עברי שכתב רומנים, סיפורים ושירים.
פרייגרזון נאסר בשנת 1949 והואשם בפעילות אנטי-סובייטית. את יומן הזיכרונות שלו החל לכתוב כשנה וחצי לאחר שחרורו ב-1955, ובו תיאר את החקירות הקשות, את הווי החיים במחנות ההסגר ("מַחֲסֶגֶר" בלשונו) ואת הסופרים העבריים והידיים שפגש במהלך מאסרו.
היומן במהדורה זו מתפרסם על פי כתב היד המקורי, שנמצא במרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת תל-אביב, בעריכת פרופ' חגית הלפרין ורחל ורדיגר-סטפק.