סדר חברתי אינו מכיל רק מסגרות התנהגות וחשיבה נוקשות, אלא גם מבנים, פרקטיקות ויחסים אישיים ומוסדיים בלתי פורמלים. הבלתי פורמלי אינו מרכיב חברתי שולי, שלילי או אקראי אלא מאפיין חברתי בסיסי. ואולם, טיבו של הסדר החברתי הבלתי פורמלי בחינוך ובחברה זכה להתייחסות מעטה בלבד בתיאוריה ובמחקר. יוצאת דופן מבחינה זו הגותו של הסוציולוג ראובן כהנא, אשר פיתח את "המודל/הצופן הבלתי פורמלי" כתפיסה תיאורטית חברתית-תרבותית וחינוכית מקיפה המתארת ומנתחת את המבנה הסגולי של סדר בלתי פורמלי.
מאמרי הספר מנהלים דו-שיח מלומד ועדכני עם המודל הבלתי פורמלי של ראובן כהנא, בוחנים אותו מחדש, מאתגרים ומפתחים את יישומיו, ולעתים אף הופכים אותו על פניו. כמכלול, מציעים המאמרים לקוראים מסגרות חשיבה חדשות לניתוח חברתי. אסופת מאמרים זו מצביעה על הפוטנציאל הטמון בשימוש במודל הבלתי פורמלי ככלי אנליטי, כמסגרת תיאורטית וכתשתית אמפירית לחקר זירות חברתיות וחינוכיות בעבר, בהווה ובעתיד.
הכותבים והכותבות בספר מנתחים פעילויות וזירות פעולה ייחודיות (טקס סיום בית הספר, טיול, ריקוד, שיח אינטרנטי ועוד) וקבוצות חברתיות (חרדים, בוגרי תנועות נוער באמריקה הלטינית, צעירים פלסטינים); הם עוסקים בסוגיות חברתיות מגוונות (דת ומדינה, אינטגרציה ונעורים בישראל ובפלסטין, שלבי חיים, חינוך לערכים, גלובליזציה וידע) ובסוגיות היסטוריות (היסטוריה של הידע, מודרנה ופוסט-מודרנה, מתודולוגיה ואידיאולוגיה), ואף חושפים את זיקתו של הבלתי פורמלי לתפיסות ולתחומי ידע שונים (אנתרופולוגיה, פילוסופיה, חקר הדת, פסיכולוגיה חברתית והסוציולוגיה על זרמיה השונים). הדו-שיח הביקורתי שמנהלת אסופת המאמרים עם המודל של ראובן כהנא מצמיח שדה הגות רב-פנים אבל בעל מכנה עיוני משותף.
עורכי הספר: תמר רפופורט היא פרופסור לסוציולוגיה של החינוך באוניברסיטה העברית; אהוביה כהנא הוא פרופסור לקלסיקה ופילוסופיה באוניברסיטת לונדון.