ספר חדש על ההגדה הקיבוצית - תולדות היישוב בראי 220 הגדות מעשרות קיבוצים.
''זהו פנקס עדות רחב ידיים של טקסטים שנכתבו תוך מודעות היסטורית עליונה של חלוצים, אשר ביקשו להיות מודעים לכאבים, פתוחים לחלומות, להניף דגלים, לשיר המנונות וקינות לחוויית יציאת מצריים שלהם''
שנות איסוף חומרי תיעוד מעשרות קיבוצים, הולידו ספר חדש - "אל ארץ חדשה אתה עובר". 650 עמודים אודות ההגדה "הקיבוצית" לפסח, ותולדותיה משנות השלושים של המאה העשרים.
בנימין (בוג'ה) יוגב, חבר בית העמק ומנהלו לשעבר של מכון החגים הוא מאוספי החומר ועיבודו לספר. תחילת העבודה בשנת 1987 אז פנה אבא קובנר אל אריה בן גוריון מייסד מכון החגים בבית השיטה, ואל צבי שוע מקיבוץ געש וזכריה גורן מקיבוץ העוגן ואמר להם: "לילות הסדר וההגדה של פסח בתנועה הקיבוצית הם הם היצירה המקורית ביותר שהתנועה יצרה בתחום החג והתרבות מאז ראשיתה. מן הדין להפקיד עדות לתולדותם בגנזך האומה. אתם בארכיון החגים חייבים לקחת על עצמכם משימה זו".
25 שנים עברו מאז אותה פגישה. בימים אלה לקראת פסח התשע"א, מונח לפנינו ספר רב איכות ועב כמות, ובו סקירת הסיפור המרגש של הגדת פסח וליל הסדר בקיבוצים.
לספר כתב מבוא הפרופסור אסא כשר, שפותח ואומר: "מפעל ההגדה הקיבוצית של פסח המתואר בספר שלפנינו באופן יסודי ומרהיב, הוא המפעל החשוב ביותר של התרבות העברית בארץ, במאה השנים האחרונות".
מגל, חרב, העפלה
בספר מובאים מאות קטעים שמדגישים נושאים, שעמדו במרכז הווייתם של חברי הקיבוץ: אהבה אין סופית לארץ ישראל וביטחון בהכרח הבלתי מתפשר לעלות אליה, להתיישב בה, לעבוד את אדמתה ולהפריח את שממותיה. אהבה לעם היהודי בגולה ותחושה של קשר עמוק לכל קהילות ישראל. כאב וצער נוכח הידיעות המגיעות מהגולה, עם עליית הנאצים לשלטון, פרוץ מלחמת העולם השנייה והשואה הנוראה. הידיעה שהמפעל החלוצי הוא בסיס לקליטת המוני היהודים שיעלו ארצה. תחושת הזעם אל מול השלטון הבריטי והגבלות קשות על עליית היהודים. ולבסוף, תחושת השליחות עם ההכרזה על הקמת המדינה ובפרוץ מלחמת השחרור, והעלאת זיכרון הנופלים במערכה.
חלוצים אלה בכל קצות הארץ היו יוצאי מצרים בני זמננו המכינים את המולדת להמוני בית ישראל. בלעדיהם לא היה מתגשם החזון הציוני, ואין מסמכים מרתקים המבטאים זאת יותר מאשר ההגדות הקיבוציות.
בחלק השלישי מופיע עיון מפורט, שנה אחרי שנה, בתוכן ההגדות של שישה קיבוצים; דגניה ב', גבעת ברנר, יגור, עין חרוד, ניר דוד ובית זרע.
פרק מיוחד מוקדש להגדות התנועתיות; הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד, איחוד הקבוצות והקיבוצים, והתק"ם. בפרקי הסיום מוצגים איורים והגדות לילדים.
מימוש צוואת קובנר
במהלך העבודה על הספר, נפטרו אריה בן גוריון וזכריה גורן. צבי שוע נותר לבדו לשאת בעול המשימה. הוא המשיך להאמין בצוואת אבא קובנר ועול הלימוד, הליקוט והעריכה נותרו על כתפיו.
בשלוש השנים האחרונות נרתמו לעזרתו עזרא רבין מקיבוץ געש, מוקי צור מעין גב, ובנימין יוגב (בוג'ה) מבית העמק ומכון החגים שיטים, והביאו את המפעל הענק לידי סיום. הספר יצא לאור על ידי 'שיטים' מכון החגים בבית השיטה, וההפקה הייתה של 'המערכת' בקיבוץ דליה. לא מעטים, ביניהם קרובי משפחתו של צבי שוע, קיבוצים ומוסדות סייעו במימון הוצאת הספר.
הכיתוב בגב הספר מסכם את הסיפור: "זהו פנקס עדות רחב ידיים של טקסטים שנכתבו תוך מודעות היסטורית עליונה של חלוצים, אשר ביקשו להיות מודעים לכאבים, פתוחים לחלומות, להניף דגלים, לשיר המנונות וקינות לחוויית יציאת מצריים שלהם. הם חיו בסערות הזמן והמקום. כשהחלו להיכתב ולהתבצע סדרי הפסח הקיבוציים לא ידעו הכותבים והמבצעים כי בטקסטים שיופיעו וייעלמו בהגדותיהם יהיו טמונים הוידויים וההזיות של דורות צעירים, שביקשו למצוא בארץ ובקיבוץ סוף לתלישות ופתיחה להרפתקה רוחנית גדולה".