יומני הסודי ביותר,
יש לי מורֶה שאף פעם לא מחייך. אני יודעת שקשה להאמין בזה, הרי לכל אחד יש משהו שגורם לו לחייך, נכון? אִיזָבֶּלָה מחייכת כשהאחים שלה מסתבכים בצרות.
אַנְגֶ'לִינָה מחייכת כשהיא חושבת על זה שהיא יותר יפה ממפּל מים או מחד-קרן. אני מחייכת כשאני חושבת על חד-קרן בועט באַנְגֶ'לִינָה ומפיל אותה למפּל.
אבל המורה הזה לא מחייך אף פעם. אני תוהה אם כשנעשים מבוגרים מאבדים את חוש ההומור, ממש כמו שמאבדים את השיניים או את השיער או את הטעם בבגדים.
הציצו אל תוך יומנה של גֵ'יימִי קלי, שנשבעת שכל מה שהיא כותבת הוא אמת, או לפחות מספיק קרוב לאמת... יומנה המצחיק והשנון של ג'יימי יחשוף את האמת הנוראה על המתרחש באגף המזכירוּת בבית-הספר, יבהיר לכם האם אַנגֶ'לִינָה נתקעה בתוך הלוֹקֶר שלה, בטעות. והאם הלחימו לו את הדלת, בטעות. ויגלה לכם מה קרה לשְׁטִינְקֶר, הכלב הנוקם, אחרי שלושה שבועות של תזונה קלוקלת.