התערוכה מבדילה ומייחדת את תצלומי הנשים מתוך כלל עבודתו של בוריס כרמי החל מסוף שנות השלושים ועד שנות ה-70 של המאה ה-20. כפי שאמר כרמי עצמו: "תמיד צילמתי בחורות, כל החיים שלי אני פרו נשים ואנטי גברים".
הצילומים בתערוכה מציגים נשים לוחמות, מלכות יופי, נשים בחיי היום יום, על שפת הים, נשים במעברות ועוד.
צילומים אלו אינם רק אוסף של אירועים המשקפים את פני הדור. הם חורגים מגבולות המסמך ההיסטורי ומשקפים שמחת חיים, הומור וניסיון "להשליט סדר" בעולם הלכוד בתוך המסגרת.
אומר אבי סבג, האוצר: "תצלומי הנשים של בוריס כרמי קוראים לחשיבה ולדיון בדבר מקומם בתוך הקאנון התרבותי של המערב, העוסק במבט הגברי של האשה. דיון מסוג זה נושא עמו בדרך כלל קונוטציות שליליות...כינוס דימויי הנשים לתערוכה אחת מאפשר בקלות לסווג את המבט העורג, המשתאה והמעריץ של כרמי את האשה כמבט גברי, על כל אותן קונוטציות שליליות שלו. מבטו על האשה החלוצה, המודרנית והבטוחה בעצמה, אך בו בזמן גם הנשית, הרכה והדואגת, מסגיר משהו אחר אשר אינו מציית לתכנות ההסטורי-תרבותי המסווג את המבט על האשה כשובניסטי".
בוריס כרמי, נולד ברוסיה בשנת 1914. אמו נפטרה בילדותו, ומאביו התייתם בהיותו בן 16. בהיותו נער עזב את ארץ הולדתו ועבר להתגורר אצל קרובים בוורשה, ומכאן החל מסע נדודים על פני כמה ארצות. בשנת 1933 החל ללמוד אתנוגרפיה בסורבון בפריס, ושם נפתח פרק הצילום בחייו.
לארץ ישראל הגיע בשנת 1939 והחל לעסוק לפרנסתו בחקלאות. אך עד מהרה פנה לצילום. בתקופת מלחמת העולם השניה היה צלם מפות במצרים ובאיטליה של הצבא הבריטי, ולאחר מכן שימש באותו תפקיד גם ב"הגנה". במקביל עסק בצילום מקצועי ועסק בצילום עד מותו בשנת 2002. בשנים 1952-1976 עבד כצלם העתון "דבר".
אוצר: אבי סבג
מ- 23 בדצמבר 2005 עד 15 בספטמבר 2006