הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר / הדי בן-עמר

הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר

הדי בן-עמר








ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
4
100% בנים
1 בנים   0 בנות
גיל ממוצע:20
469 התעניינו בספר

תקציר הספר
בחמישים ושבע השנים האחרונות הדי בן-עמר מתגורר בגוף אנושי נורמלי לחלוטין. בתוך גוף זה יושב הדי בן-עמר ומביט בעולם מבעד לחורי העיניים, מנסה ללמוד את התנועות הנכונות ולהתאים את עצמו לדרישות. הוא כנראה עושה את זה בהצלחה רבה, כי גם לדעת מכריו ועמיתיו גוף זה מתפקד באורח נורמטיבי ומקובל לחלוטין, על פי כל דין, ואף עשה במהלך השנים את הדברים הבאים:
ריכז את שבט צופי הרצליה-פיתוח, ובמקביל הדריך חבורות רחוב בשכונת התקווה בשנות השבעים, הדרכה שבמהלכה יזם פרוייקט חדשני לנערי רפול, עבר לקיבוץ ועבד בגידולי שדה בעירום בקיבוץ יד-חנה שבו הוא חבר, ניהל והקים את חממות הקיבוץ אותן הפך לחממות הידרופוניות ונעשה אחד המומחים בארץ לגידול צמחי בית בהידרופוניקה בשנות השמונים, במקביל היה מדריך טיולים בחברת "נתור" והתמחה בתורכיה בשנות התשעים, בנה במו-ידיו במשך שנתיים את בית מגוריו בקיבוץ – בלוק על בלוק – בלילות ותחת אור זרקורים, וכשסיים את בניית הבית נעשה לקבלן בניין במשך מספר שנים, התמנה אחראי על איזור התעשייה של יד-חנה בסוף שנות התשעים, שאז גם הוציא רומן פוליטי ("בשם שמים", הוצאת "עם עובד", 1998) המנבא את הפיכתה של מדינת ישראל למדינת הלכה בעתיד, דרך קורותיה של משפחה בקיבוץ.
כשהקיבוץ קרס כלכלית וחברתית התמנה למרכז-המשק והמזכיר וניהל את הקיבוץ ארבע וחצי שנים, שבסיומן הקים חברה פרטית לשירותי ניהול ומאז ועד היום עסק בניהול קיבוצים – שישה קיבוצים עד כה, כשבמסגרת זו יזם ודחף להקמת שכונה מעורבת דתית-חילונית, שאכן מוקמת בימים אלו בשדה שבין קיבוץ רשפים (השומר הצעיר) ובין קיבוץ שלוחות (הקיבוץ הדתי) שבעמק בית-שאן.
במקביל לעיסוקו בניהול השקיע ב- 2003 סכום נאה בשוק המניות והכפיל את כספי ההשקעה, כספים שאחר-כך הפסיד את מחציתם ב- 2004 כשפתח חומוסיה בתל-אביב והפעיל אותה במשך שנה, סתם כי תמיד חלם לעשות את זה.
בכל התהליכים הללו יושב הדי בן-עמר בתוך גופו ומביט החוצה ומנסה להבין מה הוא עושה בחייו באמצעות הגוף הזה ולשם מה, ומה הם החיים הללו בכלל. הוא יושב ומביט ומגרבץ בחדוה (כשמו של אחד הסיפורים שבספר), וחושב שהחיים האנושיים מצחיקים, כולל חייו שלו – וסיבותיו עימו, כנראה.
דעתו על החיים לא השתנתה גם בספטמבר 2001 כשבתו האמצעית מחמשת ילדיו, הבכורה המשותפת לאשתו ולו, נפגעה בפגיעת-ראש קשה בתאונת דרכים, וגם כשכיום הוא מושבת זמנית מעיסוקי הניהול שבהם עסק, והוא צמוד עשרים וארבע שעות ביממה לבתו פגועת-הראש, עקב אירועים שאירעו בעניינה במחצית השנה האחרונה.
הוא חושב שלצחוק היא הפעילות האנושית ההגיונית היחידה אחרי אכילה, לינה וחירבון, והוא תורם לכך בספר שלו "הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר" כשהוא גורם לקורא בו לצחוק, ואפילו הרבה.
"אם הקורא יצחק ויהנה ויהיה לו גוד-טיים", הדי אומר, "מבחינתי, אני את שלי עשיתי".
ב- 2008 הדי התכתב עם רון מייברג ורון ביקש ממנו לשלוח לו את המיילים האלו ולהפוך אותם לטור. הוא כתבה במשך שנה טור קבוע במגזין האינטרנטי "אחר" של רון מייברג. המגזין נסגר כעבור שנה.




לקט ספרים מאת הדי בן-עמר
שם הספר
בשם שמים
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של הדי בן-עמר






©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ