![]() |
|
|
תקציר הספר
הכרך השלישי של "הטור השביעי", במהדורה כרונולוגית זו, מכסה תקופה של כשלוש שנים וחצי, מהכרזת העצמאות והכרת בריה"מ וארה"ב במדינה הצעירה ועד ראשית 1952. בכרך השני של "הטור השביעי", בשירים משנות המאבק לעצמאות, ממאי 1945 עד מאי 1948, העומדים בסימן הפאתוס ההרואי, הביא אלתרמן את הז'אנר של "שירי העת והעיתון" לשיאו. הכרך הנוכחי עומד בסימן התמתנות, עם המעבר מהמתח הגבוה של שנות המאבק לימי החולין של המדינה.
השירים של מחצית השנה הראשונה, ימי המלחמה, דומים עדיין באופיָם לאלו של הכרך הקודם, ואילו השירים מהשנים 1949-1951 עומדים כבר בסימן "יום הקטנות". אלא שגם בשירים אלו ניתן לחוש בייחודו של אלתרמן, בראייתו הביקורתית החדה, בחוכמתו ובשנינותו הלשונית.מקצת משירי כרך זה היו יפים לשעתם בלבד. עם זאת – לא מעטים גם השירים ששמרו על חיוניותם האקטואלית עד ימינו. בולטים במיוחד, מהיבט זה, השירים שעניינם פשעי מלחמה והיחס הגזעני לערבים, החל בשיר הלא-נשכח "על זאת", מנובמבר 1948, דרך השירים "טוהר המידות" ו"הנזיפה בתוּפיק טוּבּי", מאוגוסט ונובמבר 1949, ו"צורכי ביטחון" מיולי 1950, וכלה בשירים "לעניין של מה בכך" ו"הצעירה שנישאה לערבי", מספטמבר 1951, שמידת הרלוונטיות שלהם, מקץ שישים שנה, לא התפוגגה כהוא-זה, כפי שמעידים חרוזי "על זאת" שעדיין מכים כפטיש על ראשינו:
כִּי חוֹגְרֵי כְּלֵי לוֹחֵם, וַאֲנַחְנוּ אִתָּם,
מִי בְּפֹעַל
וּמִי בִּטְפִיחַת הַסְכָּמָה,
נִדְחָקִים, בְּמִלְמוּל שֶׁל "הֶכְרַח" וְ"נָקָם",
לִתְחוּמָם שֶׁל פּוֹשְׁעֵי מִלְחָמָה.
("על זאת", 1948.11.19)
השירים של מחצית השנה הראשונה, ימי המלחמה, דומים עדיין באופיָם לאלו של הכרך הקודם, ואילו השירים מהשנים 1949-1951 עומדים כבר בסימן "יום הקטנות". אלא שגם בשירים אלו ניתן לחוש בייחודו של אלתרמן, בראייתו הביקורתית החדה, בחוכמתו ובשנינותו הלשונית.מקצת משירי כרך זה היו יפים לשעתם בלבד. עם זאת – לא מעטים גם השירים ששמרו על חיוניותם האקטואלית עד ימינו. בולטים במיוחד, מהיבט זה, השירים שעניינם פשעי מלחמה והיחס הגזעני לערבים, החל בשיר הלא-נשכח "על זאת", מנובמבר 1948, דרך השירים "טוהר המידות" ו"הנזיפה בתוּפיק טוּבּי", מאוגוסט ונובמבר 1949, ו"צורכי ביטחון" מיולי 1950, וכלה בשירים "לעניין של מה בכך" ו"הצעירה שנישאה לערבי", מספטמבר 1951, שמידת הרלוונטיות שלהם, מקץ שישים שנה, לא התפוגגה כהוא-זה, כפי שמעידים חרוזי "על זאת" שעדיין מכים כפטיש על ראשינו:
כִּי חוֹגְרֵי כְּלֵי לוֹחֵם, וַאֲנַחְנוּ אִתָּם,
מִי בְּפֹעַל
וּמִי בִּטְפִיחַת הַסְכָּמָה,
נִדְחָקִים, בְּמִלְמוּל שֶׁל "הֶכְרַח" וְ"נָקָם",
לִתְחוּמָם שֶׁל פּוֹשְׁעֵי מִלְחָמָה.
("על זאת", 1948.11.19)
פרסומת
נתן אלתרמן (סופר על המוקד)
המשורר נתן אלתרמן נולד בפולין בשנת 1910.
אביו, יצחק אלתרמן, היה מיוצרי ספרות הילדים בעברית לגיל הרך ודודו, ז' אריאל, ערך ספרים רבים, ביניהם סדרת "מקראות" הידועה.
נתן עלה ארצה בגיל 15 כדי ללמוד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב.
ספר שיריו הראשון למבוגרים "כוכבים בחוץ" ראה אור בשנת 1938 היה מע... המשך לקרוא
|
לקט ספרים מאת נתן אלתרמן
שם הספר |
---|
ארבעים שירים של נתן אלתרמן |
הטור השביעי א |
הטור השביעי, כרך ד - הטור השביעי #4 |
חגיגת קיץ |
מחברות אלתרמן (ג) |
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של נתן אלתרמן
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים