מלי, אישה יצרית ויצירתית, משוטטת ברחובות תל אביב בחיפוש אחר מקום שבו תוכל להניח את מיטלטליה המועטים, לעמוד מלכת ולהרגיש שייכת. כל רכושה צרור בתיק שעל גבה: מחברת, כלי כתיבה, צבעים, מכחולים, כמה ספרים ושמלה להחלפה.
את לבה וגופה היא מעניקה לגברים זרים שהיא פוגשת באקראי ברחוב, בפאבים חשוכים או על שפת הים. גם הם, כמוה, יוצרים ורעבים, כמהים ונשברים. שוב ושוב היא מסולקת או מסתלקת מהבתים שהיא מנסה בכל כוחה להפוך לביתה:
בית אחותה, מעונות הסטודנטים, דירות עלובות, בתי גברים מזדמנים שפגשה. מלי פוסעת כל העת בין המרכז לשוליים, בין שפיות לשיגעון, בין עצמאות חסרת פחד לתלותיות וחוסר ביטחון, בין יופי לכיעור. חייה חסרי יציבות ולעתים קשים מנשוא, אבל הם גם מרתקים, מפעימים, מלאי השראה ויצירה.
ברומן הביכורים שלה, המשוררת חגית גרוסמן מזמינה את קוראיה למסע מכושף, רווי ביופי, בשירה ובחסד. בעדינות ובעוצמה היא מהלכת על הגבולות הדקים, השבירים, שבין השירה לפרוזה, ובוראת במילותיה עולם אחר, חלומי ומסויט כאחד, שבו הנסתר והנגלה נמהלים זה בזה.
חגית גרוסמן היא מן הבולטות במשוררות הדור הצעיר. למדה צילום, תיאטרון, ציור וספרות. שיריה מתפרסמים בכתבי עת ספרותיים שונים. פרסמה עד כה שני ספרי שירה: תשעה שירים לשמואל (2007) ולווייתני האפר (2010). היכן שאינם הוא הרומן הראשון פרי עטה.