מאז פותחה שיטת "מחשבת הגוף" בשנות השישים והשבעים, התנסו בה אלפים. אך כאשר נשאלת השאלה מהי "מחשבת הגוף", חלק מן התשובות ניתנות על דרך השלילה: זו אינה התעמלות במובן המקובל, זה אינו טיפול נגד כאבי גב בלבד, וכדומה. כיצד נכנה אפוא את שיטת "מחשבת הגוף": חינוך לתנועת גוף טובה? הכשרת הגוף? התעמלות בריאותית? אלה כותרות המצביעות על כמה צדדים של השיטה.
הנחת היסוד של "מחשבת הגוף" היא שתנועה נכונה טובה לבריאות גופנית ונפשית, ולימוד התנועה הנכונה יכול לתרום תרומה נכבדה לפתרון שורה ארוכה של בעיות גופניות רווחות. ספר זה הוא כעין תעודת זהות של השיטה: ניסיון להסביר בהרחבה, לנמק ולהדגים את הצד התיאורטי שלה, ולפרוש את דרכי יישומה המעשי. תיאור התופעות הגופניות נע מן הייחודי והפרטי אל תופעות כלליות, מן האישי להבנת המשותף, וגם בכיוון ההפוך - מן ההכללה אל המקרה הפרטי.
כל פרק מאיר את הגישה מהיבט שונה, אך בכולם מודגש ייחודה העיקרי: התבוננות בעובדות אנטומיות מוצקות וכלליות, ומתוכן הבנת השלכותיהן המעשיות על ההתנהלות הגופנית, מנקודת מוצא בריאותית. הספר עוסק גם בזיקותיה של השיטה לנושאים שאינם משויכים בדרך-כלל לתחום התנועה: פיזיותרפיה, התפתחות אישית, למידה, חשיבה והתנהגות. סדר הפרקים מזמין קריאה ליניארית, המתפתחת על-פי ההיגיון המבני שלהם ומאפשרת ליהנות מתמיכתו של כל פרק בבאים אחריו. ועם זאת כל פרק עומד בפני עצמו ומאזכר את האחרים לפי הצורך, כך שאפשר גם לקרוא את הספר בכל סדר שהוא ולדפדף בין הפרקים באופן חופשי.
הספר מכוון לשתי קבוצות עיקריות של קוראים: האחת כוללת את כל המתעניין בגופו ובבריאותו ורוצה להעמיק בגוף מתוך סקרנות אישית ואינטלקטואלית, והאחרת כוללת אנשי מקצוע מכל תחומי הטיפול בגוף. נושאי הפרקים ורמת ההעמקה מותאמים לשתי הקבוצות כאחת, והכוונה היא שכל קורא ימצא בספר את מבוקשו על-פי רמת העניין והעומק המתאימה לו.