המשורר הצרפתי סטפאן מלארמֶה (1842–1898) נחשב, לצד שארל בודלר וארתור רמבו, לאחד מחלוציה הגדולים של השירה המודרנית. יצירתו השפיעה עמוקות על דורות של קוראים ושל משוררים – מריינר מריה רילקה ועד פול ואלרי, משטפן גֵאוֹרְגֵה ועד ת"ס אליוט. ביצירתו ביקש מלארמה "לצייר לא את הדבר אלא את האפקט שהוא מחולל", והשפעתה של תפיסה מהפכנית זו ניכרת עד היום באופן שבו אנחנו חושבים על שירה.
יצירותיו המורכבות והעמוקות של מלארמה אינן מאלה שנוהגים לתבל בהן נאומים או לצטט בשמחות; אך עם אותו חוג נבחר שאליו הן מחלחלות נמנים הסוכנים המסוכנים ביותר של השירה, אלה שהשפעתם התת-עורית, הוויראלית כמעט על מהלכה של התרבות היא העמוקה ובת הקיימא ביותר.