שנים רבות חיה שרה חיים כפולים. אישה שמחה ונמרצת כלפי חוץ. רדופה וכואבת מבפנים. בניגוד לרצונה שבות ועולות בזיכרונה החוויות האיומות שחוותה כילדה בימי השואה, מלוות בתחושות אשמה ובושה. רק כשהיא כבר סבתא לנכדים מחיטה שרה שאין דרך להתמודד עם הזיכרונות שאינם מרפים אלא אם תחזור אליהם מרצונה.
בספר זה משתפת שרה את הקורא בקורות חייה, בשואה שלא הרפתה ממנה גם עשרות שנים אחרי שלכאורה הסתיימה ובעמלה הכואב לספר, לא להשכיח, לא להתבייש, להשלים עם עצמה.