בחיבור זה פורש הרב שג"ר זצ"ל, אחד מגדולי הלמדנים וההוגים שהעמידה הציונות הדתית, את משנתו בנושא לימוד הגמרא. משנה זו צמחה והתפתחה במשך שנים ארוכות; ראשיתה בתחושת מועקה שחוו הוא ורבים מתלמידי ישיבות ההסדר בני דורו בלימודם. הרב שג"ר טען כי מקורה של מועקה זו בפער בין דרך הלימוד הישיבתית לעולמו של הציבור הדתי-לאומי. באמצעות שרטוט הקווים המרכזיים של לימוד התורה בעם ישראל במאתיים השנים האחרונות – מהגר"א ור' חיים מבריסק ועד המחקר התלמודי בן זמננו, וניתוח מעמיק של משמעותם, מנסה הרב שג"ר לטוות דרך לימוד המתאימה לציבור זה.
הרב שג"ר מציע דרך ייחודית ללימוד, המנסה להמשיך את מסורת הלימוד הישיבתית מחד גיסא, ומאידך גיסא – לחדש דרך הן במטרת הלימוד והן בתכניו. הוא טוען כי התורה כתורת חיים מחייבת התחדשות מתמדת, תוך הפנמתה לקיום הרוחני של לומדיה.
בספר מציע הרב לא רק התמודדות מעמיקה עם משמעות לימוד התורה בדורנו, אלא גם בירור אמוני נוקב על דרכו של האדם לעת הזאת.

שם הספר
רעים אהובים - דרשות חתונה
רעים האהובים - דרשות חתונה
לוחות ושברי לוחות - הגות יהודית נוכח הפוסטמודרניזם
שארית האמונה - דרשות פוסטמודרניסטיות למועדי ישראל