מחנה רוונסבריק היה מחנה הריכוז החשוב היחיד לנשים. במשך שש שנות פעולתו שהו בו כעשרים אלף נשים יהודיות. סיפורו של המחנה נפרס על-ידי הקולות האבודים של הקרבנות וזיכרונותיהן האישיים של הניצולות העוסקים בקשת רחבה של נושאים ובכללם מזון, ידידות, חשש מהתעללות מינית, היגיינה, עבודת כפייה, התנגדות וחשוב מכל – הישרדות.