בראשית שנות ה־50, בעת ביקורו של סר עמנואל שינוול בארץ, העלה בפניו נתנאל לורך את נושא האולטימטום הבריטי בשלהי 1948, אשר בעקבותיו נסוג צה"ל מסיני. שינוול הכחיש בתוקף, שהיה קיים אולטימטום כזה: "אני יודע, משום שהייתי שר המלחמה וחבר בקבינט הבריטי." מאז לא הפסיק הנושא להעסיק את המחבר, ומקץ שלושים שנה, כאשר נחשפו המסמכים הבריטיים, מיהר לחפש תשובה לשאלה, האם היה אולטימטום, או לא. שאלה דומה התעוררה אצלו גם באשר לאולטימטום הסובייטי במערכת יקדש', שבעקבותיו נסוגו כוחותינו מסיני. הנושאים הללו נידונים בהרחבה בספר שלפנינו, שבמרכזו עומדת אישיותו הרב-גונית של בן-גוריון, והמחבר קובע, כי בשני המקרים לא הוצב בפני ישראל אולטימטום.

בהקדמה לספר אומר האלוף יוסף אבידר, כי הוא מהווה ייתרומה חשובה להבהרת הבעייתיות הכרוכה באיומי התערבות צבאית של מעצמה גדולה ובהבנת משמעותם. יש בו כדי להסיר אי-בהירויות ועיוותים שנשתרשו בציבור בקשר לעניין זה, ואף שהמחבר עצמו מזהיר מפני הפקת לקחים מן העבר, הרי ידיעת העבר לאשורו מהווה תשתית ראויה לבחינת דרכנו בעתיד."

נתנאל לורך שירת ב'הגנה', בבריגדה ובצה"ל. במלחמת העצמאות לחם בחטיבת עציוני בירושלים, והשתתף בנסיון הפריצה לעיר העתיקה דרך שער יפו. הוא שימש כמפקד נוטר-דאם, כשנהדף שם הניסיון העיקרי של הלגיון הערבי לפרוץ אל לב העיר החדשה, וזכה להערכה על השמדת התותח מעל שער יפן. בשנת 1952 הקים את ענף היסטוריה בצהייל, וב-1955 עבר לשרת במשרד החוץ. בין התפקידים שמילא : שגריר ישראל בפרו ובבוליביה, מנהל המחלקה לאפריקה, מנהל מחלקת ההסברה ומנהל המחלקה לאמריקה הלטינית. בשנים 1983-1972 היה מזכיר הכנסת, ובמשך שנתיים שימש גם כנשיא האיגוד העולמי של מזכירי הפרלמנטים. כיום המחבר הוא חוקר בכיר במכון למחקר על שם טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, וכן מרצה באוניברסיטת בר-אילן.

נתנאל לורך פרסם ספרים מספר: קורות מלחמת העצמאות ומלחמת ישראל, שראו אור בכמה שפות, הנהר הלוחש על תקופת כהונתו כשגריר בפרו, בין ישראל לעמים העוסק בתולדות הדיפלומטיה הציונית והישראלית והכנסת מזווית אחרת - זכרונותיו מתקופת שירותו בכנסת על ספרך בצבת מעצמות, המבוסס על עבודת הדוקטור שלו באוניברסיטת ירושלים, זכה נתנאל לורך בפרס על שם האלוף יצחק שדה לספרות צבאית לשנת 1989.

שם הספר
קורות מלחמת העצמאות - (מהדורה מעודכנת - 1989)
היום יפנה
בין ישראל לעמים
מלחמת ישראל : מלחמת הערבים ביהודים מאז 1920 (מהדורת 1978)