“סיפור על מסע בזמן. ג'ף וינסטון הוא בן 43, נשוי ללא ילדים, מנהל מחלקת חדשות בתחנת רדיו מקומית, ואדם שחש מתוסכל, מבוזבז, שלא הצליח להשיג הישגים ממשיים בחייו. הספר נפתח בכך שהוא מת כתוצאה מדום לב באמצע היום, בדיוק כשאשתו נמצאת על קו הטלפון ואומרת לו "אנחנו צריכים...". הוא מת כשהוא מנסה לחשוב מה רצתה אשתו לומר. להפתעתו, הוא חוזר להכרה בחדר בבניין המעונות בו התגורר כסטודנט. חברו לחדר, זה שנכשל בחייו והתאבד כעבור שנים, נכנס לחדר ומדבר אליו. הוא מבין לתדהמתו שהוא עכשיו שוב בן 18, סטודנט שנה ראשונה בקולג', יש לו חברה והוריו עדיין חיים שניהם. הוא קיבל הזדמנות נוספת לחיות את חייו. עכשיו, כשהוא יודע במה טעה בחייו, הוא יכול לנהל את חייו בדרך שונה, לקבל החלטות אחרות. והוא אכן עושה זאת. האם חייו השניים יהיו טובים יותר מהראשונים? בדיעבד, מסתבר לו שדבר אחד הוא אינו יכול לשנות: את העובדה שבגיל 43 הוא ימות מדום לב ויזכה שוב להתחלה מאותה נקודה.”