בשנת 1883, רכש המיסיון האנגלי בירושלים בראשות המומר מוזס פרידלנדר 5950 דונם מאדמות הכפר ערטוף. בעקבות גל ההגירה בשנת 1882 נותרו משפחות יהודיות רבות ללא אמצעי מחייה. המיסיון החליט לנצל את מצוקתם וליישב אותם בערטוף, בתקווה שעם הזמן יוכלו לשכנע אותם להמיר את דתם. בסוף 1883 עלו לערטוף 24 משפחות. על-פי דיווח המיסיון, רק שלוש משפחות התנצרו. שאר המשפחות קיימו אורח חיים יהודי. הם התפללו בבית כנסת אך נאלצו לפי החוזה להאזין למיסת הטפה שבועית. תנאי המחיה היו קשים, עקב מחסור בקרקע ואדמת טרשים דלה. בתחילה גרו התושבים בצריף עץ ארוך שחולק במחיצות ולאחר מכן נבנה בית אבן גדול. היישוב היהודי החרים את מושבת המיסיון וכינה אותה "מושבת המסיתים". נחום סוקולוב כתב בספרו "ארץ חמדה": "שם תקעו המסיתים את יתדם וילכדו בחרמם מספר אנשים עברים. חלילה לנו להביא בחשבון את המקום הזה, כי לא לנו הוא".

בשנת 1883, רכש המיסיון האנגלי בירושלים בראשות המומר מוזס פרידלנדר 5950 דונם מאדמות הכפר ערטוף. בעקבות גל ההגירה בשנת 1882 נותרו משפחות יהודיות רבות ללא אמצעי מחייה. המיסיון החליט לנצל את מצוקתם וליישב אותם בערטוף, בתקווה שעם הזמן יוכלו לשכנע אותם להמיר את דתם. בסוף 1883 עלו לערטוף 24 משפחות. על-פי דיווח המיסיון, רק שלוש משפחות התנצרו. שאר המשפחות קיימו אורח חיים יהודי. הם התפללו בבית כנסת אך נאלצו לפי החוזה להאזין למיסת הטפה שבועית. תנאי המחיה היו קשים, עקב מחסור בקרקע ואדמת טרשים דלה. בתחילה גרו התושבים בצריף עץ ארוך שחולק במחיצות ולאחר מכן נבנה בית אבן גדול. היישוב היהודי החרים את מושבת המיסיון וכינה אותה "מושבת המסיתים". נחום סוקולוב כתב בספרו "ארץ חמדה": "שם תקעו המסיתים את יתדם וילכדו בחרמם מספר אנשים עברים. חלילה לנו להביא בחשבון את המקום הזה, כי לא לנו הוא".