ספר בישול פולקלורי, ספרה של מולי בר-דוד משנת 1964, היה ממובילי הז'אנר.
בספר העבה ונטול התמונות יש אוסף עצום של מתכונים המשמרים את מטבחיהן העדתיים של עקרות הבית שפגשה, בתוספת התאמות למלאי חומרי הגלם המוגבל במדינה הצעירה.
כך אפשר למצוא בו מנות כגון עוגת קוגלהוף קלאסית ומרק מלפפונים "חלודניק" לצד "סלט הקיבוצניקים" ועוף נוסח צברה.
בר-דוד חילקה את הספר לשערים לפי חגי ומועדי ישראל, על פי סדר חשיבותם בחברת כור ההיתוך: השער הראשון הוא כמובן יום העצמאות, ורק אחריו מופיעים ראש השנה ויום הכיפורים. חגים כמו ט"ו בשבט ושבועות, שנתפסו כחגים לאומיים ולאו דווקא דתיים, זכו לשערים רחבי יריעה באופן מיוחד, והשער החותם את הספר הוא זה העוסק בשבת.
ליום הכיפורים ייחדה בר-דוד שער רחב, ובו, משום מה, מתכונים לארוחה המפסקת בלבד. המתכונים עוסקים ב"הבראת הגוף" מטראומת הצום והם עזי טעם, מלוחים ומתוקים, ומיועדים להשיב לגוף סוכרים ופחמימות זמינות ואת המלחים שאבדו לו במהלך הרעב הממושך.
כך, למשל, בר-דוד מונה בפרק לא פחות מ-14 נוסחים לדג מלוח, ומספר דומה של מתכונים לעוגות מתוקות עשירות בתבלינים לאכילה מיד לאחר הצום.
בפרק שעוסק במתכוני ביצים לשבירת הצום מופיע מתכון מהפכני, בניסוח מעט בעייתי, מאת "אחינו הספרדים" שזכו לברכה על ש"אפשרו לנו להישאר עם שיניים שלמות למרות הביטוי הנכון של השם - צ'קצ'וקה".
אבל המתכון המעניין באמת הוא ל"ביצים מעזה", טוסט מרוח בממרח אנשובי וחמאה, שעליו יוצקים מעין רוטב הולנדייז יהודי העשוי מביצים ומחלב. המאכל אמור להשיב לגוף את המלחים שאבדו לו, ותפקיד הביצים לסמל את מעגל החיים והמוות ואת התקווה לחיים בפולקלור היהודי.