''המעשה של הנסיעה לחתונה באשדוד היה בעיניי אותו יום כמו היזכרות, כפי שהיא עכשיו, אם כי רק מעטים זוכרים עדיין את החתונה שהסעירה בזמנו את הארץ כולה. בחודשיים שעברו מהיום שבו החתונה של דיתה ומייקי הייתה רק רעיון, הדמיון העביר אותה הלאה, וכאילו היא כבר הייתה, שהרי אין הבדל בין מעשה שתוכנן ובין מעשה שנעשה. בזמן הנסיעה חשבתי שאכן יתברר לי כי החתונה כבר הייתה, ואמצא את עצמי ביקום שבו לא הייתי צריך להיות כלל שכן באותו זמן היה עליי להיות בחתונה. אבל ידעתי כי בלילה הנורא ההוא נעמוד כולנו מול חיינו, בקץ הזמן, האשדודים ובני דגון, הפועלים הזַרים והמכוּרים, העשירים והאבודים, וכך, מוּכנים או לא, נגיע אל פשר המעשים, או אל פיה השחור והפעור של ציפורה אדלר.''
כך נפתח הרומן 'פשר המעשים' המתאר את קורותיה של קבוצת מהגרים מרומניה וממרוקו, ובמה שקרה להם לפני שבאו לישראל ואחר כך. הסיפור מתפרש על פני תקופה של מאה שנה.
בכל כרך, המספר עובר לשולחן אחר בחתונה. בכרך הראשון, 'הרואיקה', הוא מביא את סיפורם של היושבים ליד השולחן הראשון: ז'ני קפטיין גיבורים, שהייתה קצינת הגיבורים שתפקידה היה להעניק לכל מקבל אות גבורה לילה בל יישכח בלשכה מיוחדת בקריה בתל אביב; התעשיין והמהפנט יוסף טייכמן, שרצח את אחיינו כששלח אותו לטבוע במיכל התערובת במפעל הארגזים של המשפחה; יוסי שמחון, שנשאר משותק לכל חייו לאחר שבנעוריו נפל מממרפסת חדר המדרגות כשרצה לראות מה המספר עושה עם נער אחר בדירה, ועוד.
לצד הדברים שעשו אנשי הקבוצה מתחקה המספר - איש בן שבעים וחמש, בשנת 2025 - אחר פשר המעשים שהוא, כדבריו, אולי 'אחד משמותיו של אלוהים.'
'פשר המעשים' הוא רומן בן שבעה כרכים: א. הרואיקה/ ב. היפנוטיקה ג. אקוסטיקה/ ד. מיסטיקה/ה. ארוטיקה/ ו. נרקוטיקה/ ז. אופטיקה