“מדניאל עד דניאל : רשמי עיון והסתכלות של יהודי אמריקאי יליד רוסיה היושב עתה בישראל
מאת: אליהו בר-דניאל (ברמסון)
תרגום מכתב-יד אנגלי: י. בן-אליעזר
קרית טבעון : הוצאת המחבר, 1957
כריכה קשה, 301 עמודים.

"ספר זה נכתב בישראל. רוב תוכנו יסוב על כל שראיתי ונתנסיתי בו במדינה צעירה זו. בן 60 הייתי בעזבי את ארצות הברית כדי לנסוע לכאן לעבודה חלוצית ולשם התנסות בצורת-חיים חדשה".

תַּמְלִיל (טֵקְסְט) גב-הספר האוטוביוגרפי המיוחד הזה:
המחבר נולד ברוסיה הצארית. בנעוריו נמנה על אחת מתנועות המחתרת שפעלו נגד המשטר המדכא והשתתף במבצעיה הנועזים. הוא נאסר פעמים אחדות ובאחת הפעולות המסוכנות אף הועמד בצל פס"ד מוות. רק בדרך נס נחלץ ונמלט לארצות-הברית.
43 שנות-חייו בארה"ב משולבות בהתפתחותה של מדינה אדירה זו ומלאות פעלתנות ערה ורב-גונית. ראשיתן – עוני, רעב ועבודה מפרכת כסבל, עגלון, גורף-שלגים בחוצות ניו-יורק, וסופן – תעשיין נודע, סופר כלכלה ויועץ כספים מקובל.
מורשת-אבות ותורת נעורים מנעו מהמחבר מלמצוא את אושרו בהצלחתו החומרית בלבד ונפשו נתונה לסבל הזולת ולשאיפות של תיקון האדם והחברה. בחיפושיו אחרי תוכן לחייו, הוא נוטש את ארצות הברית, משאיר מאחוריו את עסקיו המסועפים ועולה ארצה. הקפיטאליסט בעל-העסקים הופך לחבר קיבוץ.
בספר מעלה המחבר פרשיות רבות-ענין מחייו ברוסיה ובארה"ב ומתרכז בעיקר בתיאור החיים הסוערים במדינת ישראל, על המיוחד שבהם ועל בעיותיהם הסבוכות. מחונן בעין חדה ומצוייד בנסיון-חיים רב, מנתח המחבר את חיינו המדיניים והכלכליים. תיאוריו הנרחבים את נסיונותיו בארץ ובקיבוץ בו הוא חי כשנתיים וחצי – חוט של הומור משוך עליהם ונימה של סלחנות מבצבצת מתוכם והביקורת החריפה שהוא מותח על כמה מנקודות-התורפה שבחיינו, כגון: חוסר הסובלנות ההדדית, הנטיה לפילוג, מכת הביורוקראטיה וכו', ניכרת בה אהבת הארץ ואהבת ישראל.
הספר חדור אמונה באדם. על-אף האכזבות ואבדן האמונה בהרבה מהעקרונות שהיו פעם מקודשים בעיניו, נשאר המחבר אותו הומניסטן של ימי נעוריו, ועינו הטובה צופה אל עתידה של מדינת ישראל ואל אושרם של תושביה.


התוכן
דברים בפתח. במחתרת. הורי ונעורי. כור ההיתוך האמריקאי. המאבק הפנימי. הצצה בעולם המחר. בזרמם של מאוויים מנוגדים. גאולה עצמית. תחיית האיסיים. בנתיבי כלכלתנו. בין ישראל לאמריקה. "אל אשר תלכי אלך". ויתרוצצו הבנים-הבונים. הנשמה הקיבוצית. יעילות ומדיניות. מעתה ועד 1965. הבעיה הערבית. גוני הקשת בישראל. "ניחוש" עתידות. שילוב האטום והפרד. בצלה של דעת הקהל. הקש וגב הגמל. קריאת המצפון. אחרית-דבר. חתימה.


מה אני אוהב בספר הזה, ולמה טרחתי כל-כך להקליד ממנו ולשתף?
1.כישרונות אנשים וחוויות חייהם הצבעוניים – מרתקים אותי.
2.אם זה אכן תרגום. המתרגם – אומן. איזו עושר שפה, אוצר מילים, וכתיבה. כישרון לא פחות מיוחד מכישרונו של המחבר לתאר את חייו, ולערוך אוצר כזה, בפחות מ- 300 עמודים.
3.התחברתי מאוד לעינו הביקורתית של המחבר (אוהב הספר) על הנעשה שם ופה, מתוך ראיית הטוב והרצון להיטיב לכלל; לחכמת החיים שלו, וניסיון חייו.
4.רוחו ונשמתו של המחבר ניכרים. היהודי הנודד, שהעבר, ההווה, והעתיד הם חוליות חיוניות בשרשרת חייו ומשפחתו. פרק מרתק בתולדות העם היהודי. תיעוד חשוב בתולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל. "ספר זה יכול להיות גם ספר דברי ימיהם של אלפי בני-אדם אחרים" (מתוך "דברים שבפתח").
5.יש קטעים בספר שמעניין להיזכר שהספר נכתב לפני 1957, ולא בשנת 2022.
6.מוצא-חן בעיני שילובם של ציטוטים רלבנטיים ממקורות היהדות ומחכמת העמים.
7.כמהגר שחי שם, אהבתי במיוחד (אך לא רק) את הפרק על ניו יורק.


הלוואי שאמצא את הזמן להקליד ולפרסם בבלוג שלי את פרק "דברים בפתח", ולהוסיף פרטים נוספים לזכרו הטוב של המחבר (1889-1961).

ספר נוסף שכתב (228 עמודים): עד שיפוח היום : (סיפורים). טבעון 1960.”