וסילי אוסיפוביץ' קליוצ'בסקי (ברוסית:Василий Осипович Ключевский, ‏ 28 בינואר 1841 הכפר ווסקרסנובקה, פלך פנזה – 25 במאי 1911[1]מוסקבה) היה היסטוריון רוסי. היה לצד ניקולאי קרמזין וסרגיי סולוביוב אחד משלישיית ההיסטוריונים הרוסים החשובים ביותר בתקופת האימפריה הרוסית. פעל במחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. להבדיל מקודמיו, היה ממוצא חברתי צנוע, בן של כומר כפרי רוסי מאזור פנזה. הוא למד אצל סרגיי סולוביוב באוניברסיטת מוסקבה וירש ממנו בשנת 1879 את הקתדרה להיסטוריה רוסית אותה ניהל עד יום מותו. פרסומיו החשובים הראשונים היו מאמר על הפעילות הכלכלית של מנזר סולובצקי (באיי סולובקי בים הלבן) (1867) ועבודת המסטר שלו על ההגיוגרפיה הרוסית בימי הביניים - "חיי הקדושים ברוסיה הישנה" (1871).

וסילי אוסיפוביץ' קליוצ'בסקי (ברוסית:Василий Осипович Ключевский, ‏ 28 בינואר 1841 הכפר ווסקרסנובקה, פלך פנזה – 25 במאי 1911[1]מוסקבה) היה היסטוריון רוסי. היה לצד ניקולאי קרמזין וסרגיי סולוביוב אחד משלישיית ההיסטוריונים הרוסים החשובים ביותר בתקופת האימפריה הרוסית. פעל במחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. להבדיל מקודמיו, היה ממוצא חברתי צנוע, בן של כומר כפרי רוסי מאזור פנזה. הוא למד אצל סרגיי סולוביוב באוניברסיטת מוסקבה וירש ממנו בשנת 1879 את הקתדרה להיסטוריה רוסית אותה ניהל עד יום מותו. פרסומיו החשובים הראשונים היו מאמר על הפעילות הכלכלית של מנזר סולובצקי (באיי סולובקי בים הלבן) (1867) ועבודת המסטר שלו על ההגיוגרפיה הרוסית בימי הביניים - "חיי הקדושים ברוסיה הישנה" (1871).