בפעם הזאת הוא קובץ שיריו התשיעי של מירון ח. איזקסון. בשירי הספר ניכר היטב מהלך שירי חדש, שאף כי אינו מוותר על חותמו הפואטי, האישי והייחודי של איזקסון שאין לטעות בו, בכל זאת השירים כאן, נפתחים יותר, מתבהרים, ומקיימים דיאלוג זורם עם הקורא.
לפנינו מעין בּיִת ששר את שירת חדריו: אלה שבהם צוהלים הילדים והמשפחה המגוננת עליהם מפני החוץ המאיים, ואחרים שמרחפת בהם רוח אבלות געגוע להורים שנסתלקו לעולמם. יש חדרים בהם מתארחות דמויות תנכיות ואישים מן המקורות, המוארים באור חדש, מפתיע ברבדיו, וחדרים אחרים המאכלסים דמויות חתרניות מרחיבות מבט ומשמעות, ולא נפקדות מהם גם דמויות ססגוניות וצבעוניות מאוד.
אחרי ספר השירים המקיף מבחר ושירים חדשים, שראה אור לפני ארבע שנים בהוצאת הקיבוץ המאוחד, מעצב המשורר שורות חדשות ורעננות בכוח חרישי וחודר לב, שמהדהדת בהן התחושה כי גם הריונה של עליזה, הרומן האחרון שלו בינתיים, שראה אור לפני כשנתיים, אף הוא בהוצאת הקיבוץ המאוחד, השפיע על העיסוק השירי הנוקב והפתוח העולה משירי קובץ זה.
בשנים האחרונות ראו אור גם ארבעה רומנים מפרי עטו, וכן ארבעה דיסקים ובהם שיריו המולחנים.
מירון ח. איזקסון הוא חתן פרס נשיא המדינה לספרות ופרס קוגל. נשוי לעפרה ואב לשבעה ילדים.