"הנני ציוני-מאמין בהשקפתי, יהודי-ישראלי בזהותי". במילים אלו פותח הרב יואל בן-נון את ספרו ומציב את מגמת הקריאה בו: ציונות ואמונה, יהדות וישראליות. הציונות היא שמחברת את הזהות היהודית עם הזהות הישראלית. הזהות הישראלית לבדה היא נטולת עומק ושורשים, ואינה יכולה להסביר אפילו את התהליך הציוני שהוליד אותה; הזהות היהודית לבדה אינה יכולה לקיים את העצמאות הישראלית, כשם שלא יכלה לחולל אותה.
נס קיבוץ גלויות מציב אתגר רוחני-ציוני מלכֵּד אל מול החותרים לפצל את החברה היהודית-ישראלית ל"דתיים" לחוד ול"חילוניים" לחוד; כמו גם מול המטיפים ליהדות גלותית, ולעומתם ישראלים חסרי שורשים ומורשת. הספר מבקש להתעלות מעל למחלוקות אידיאולוגיות ופוליטיות ולהעמיד את הגאולה שבתהליך הציוני עד לעצמאות ישראל במבחן העיון במקורות, כמו גם במבחן המציאות.
בספר כונסו מאמרים בהירים ומרתקים הדנים ברצף שבין הגאולה הראשונה – יציאת מצרים, לזו האחרונה – קיבוץ הגלויות והקמת מדינת ישראל. למאמרים נלווית מקראה לליל העצמאות: פרקי תפילה, הגות, ספרות ושירה שליוו ועודם מלווים את תהליך הגאולה הציוני. ראוי הוא ליל העצמאות ל"הגדה" משלו, כמו ליל הסדר. ספר זה הוא תרומה חשובה לעיצובה של מסורת לאומית זו, וכל בית בישראל יכול ומוזמן להוסיף משלו.
הרב יואל בן נון נולד בחיפה שנתיים לפני קום המדינה, צמח בתנועת "בני עקיבא" וגדל בישיבת "מרכז הרב", בדרכו של הרב קוק. שירת בחטיבת הצנחנים, השתתף בקרב על שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים ולחם בתעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. מראשוני המתיישבים בגוש עציון המתחדש. מורה ומחנך, בפרט בישיבת הר-עציון ובמכללת הרצוג. חולל מהפך בלימוד התנ"ך בישיבות ההסדר. ציוני מאמין ולוחם על דעותיו העצמאיות, לעתים גם נגד הזרם.