בספרו האוטוביוגרפי המסעיר מתחקה דויד רוסקיס אחר הרפובליקה של היידיש בקנדה ארץ הולדתו. העולם הספרותי והתרבותי התוסס של היידיש נחשף בכל עושרו, מזימותיו ואהבותיו.
הספר המרתק הזה נרקם, ביסודו של דבר, סביב האם שופעת הכריזמה והשירים. היידיש, ה"מאמע לשון", היא גם אמו של המחבר, שהיא המקור הרוחני והנפשי לכל מוצאותיו ושאיפותיו והיא גם העין הבוחנת המכוונת את דרכו. באמצעות חפירה מאומצת בביוגרפיה של אימו משרטט רוסקיס דיוקן מעמיק ומרתק של בני דורו, אשר מאמצים את היידיש כבסיס לזהותם הרוחנית.
בכישרון כתיבה נדיר, החודר אל פרטי פרטים, בוחן רוסקיס בפיכחון, לעיתים אכזרי, את המיקום המורכב של היהודי הצעיר הנאבק על זהותו התרבותית. מזרח אירופה היא יעד לגעגועים נוסטלגיים הרוויים בהכרה הנוקבת כי זאת הקיאה מתוכה את יהודיה לבלי שוב. מתוך עמדת ביניים מלאת סתירות מציע רוסקיס מבט מלא אהבה, הומור וחכמה, המקרב אל הקורא הישראלי של שנות האלפיים את עולמו התרבותי ואת לבטי זהותו של יהודי צעיר בגולת צפון אמריקה.
דוד רוסקיס נולד במונטריאול ב-1948 למשפחה ממוצא ליטאי. הסלון המונטריאולי של אמא היה כעין קיבוע של העולם דובר-היידיש; עולם של משכילים ומשוררים, שחקנים וציירים, שורדים ואנשי-עסקים; עולם שבגיל 16 הוא ניסה להחיות דרך הקמת תנועת נוער דובר יידיש; עולם שחקר, הנציח ולימד משך עשרות שנים בבוסטון, ניו-יורק, מוסקבה, תל-אביב, ולאחרונה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בארץ מאמע-לשון הינו ניסיונו הראשון לשחזר את עולמות היידיש דרך סיפורים, זיכרונות, צילומים ושירים, תוך שילוב מתוחכם של עובדות ובדיון.