משה נובומייסקי הוא שחולל את המהפכה בסדום במאה העשרים. הוא היה הראשון שהשתמש באנרגיית השמש להפקת אשלג בעולם בכלל, ובים המלח בפרט. את הזיכיון לניצול אוצרות ים המלח קיבל משלטונות המנדט בארץ ישראל ב-1 בינואר 1930. לשם כך הקים את 'חברת האשלג הארצישראלית בע"מ – The Palestine Potash Ltd. – בהון שגייס מן המרחב הציוני העולמי, מיהודי בריטניה וארצות הברית. החברה פעלה כשמונה-עשרה שנה, עד אפריל 1948, ערב סיום שלטון המנדט והתעצמות מלחמת העצמאות.
חברת האשלג הביאה לאזור פעילות אנושית חדשה. היא הקימה מערכיי יצור, ובכללם ברכות, בתי חרושת ומגורים לעובדים בשני קודקודיו של הים, בצפון, ובדרום, וכן את 'מחלקת הים', שהשיטה ספינות לקשר בין שני האתרים. באזור התפתחה דינמיקה רבת-תחומים, שהביאה לפיתוחו בתחומים אחרים, כמו דרכי תחבורה ביבשה, בים ובאוויר; חקלאות אינטנסיבית ואקסטנסיבית בקיבוץ בית הערבה; פיתוחים טכנולוגיים בתעשייה; שימוש במשאבים מקומיים של קרקע ומים; פיתוח התיירות ומלון 'קליה'; קידום המחקר לחיפושי נפט בין מצדה להר סדום והרחבת הידע המדעי על האזור.
לאחר קום המדינה הוקמה על בסיסה של חברת האשלג חברת 'מפעלי ים המלח בע"מ' – אחד המפעלים הגדולים והרווחיים ביותר במדינת ישראל. עם זאת, שמו של נובומייסקי נפקד משמות מקימי המדינה ובוניה, וסיפור מעשיו לא בא לידי ביטוי בהיסטוריוגרפיה הציונית. יהא ספר זה תרומה להנצחת מפעלו של משה נובומייסקי, איש החזון והמעשה, שהוכיח מסירות גדולה לרעיון הציוני ולארץ ישראל.
ייחודו של הספר הוא בהיותו מחקר אקדמי ראשון העוסק בפעילותה של חברת האשלג באזור ים המלח ובמרחב הארתי והעולמי. הוא מבוסס על מקורות ראשוניים ומסמכים ארכיוניים שלא פורסמו עד כה, ומעלה לפני הקורא נושאים ואירועים הנחשפים כאן לראשונה. כמו כן יש בספר שפע של איורים, צילומים ומפות מראשית המאה העשרים ומתקופת פעילות החברה, שמקצתם מתגלים כאן לעין הקורא ורואים אור לראשונה.