האתוס הפוסטמודרניסטי והאסתטיקה הקולנועית המממשת אותו באים לידי ביטוי מובהק ביקום הקולנועי של וודי אלן. מתגלות בו דקונסטרוקציה של ערכי יסוד בתרבות המערב, דקונסטרוקציה של מבני-על מלאכותיים, שהתרבות נלכדה בהם, דקונסטרוקציה של המצפון האנושי ודקונסטרוקציה של היחיד כמעוז האתוס ההומניסטי.
הדקונסטרוקציה בקולנוע של אלן מתממשת בניתוח ובפירוק תפיסות בינאריות ובחשיפת הדו-פרצופיות הטמונה בהן. מכאן ביטול יראת כבוד אוטומטית כלפי כל סמכות וביטול ההתנשאות כלפי "האחר", מתן זכות תשאול לגבי כל אמת, כיבוד השונוּת ללא ניסיון לבטלה כאילו הייתה מחלה שצריך לרפא - תשליל התפיסה המודרניסטית הטוענת לבלעדיות על אמיתות מוחלטות ואוניברסאליות.
האסתטיקה הקולנועית המממשת את האתוס הפוסטמודרניסטי ביצירתו של אלן מתגלה באינטרטקסטואליות ובאינטרוויזואליות, בערעור גבולות בין מציאות ובידיון, בריאליזציה של דיאלוגיזם וביצירת רפלקסיביות. נטיותיו ההומוריסטיות של אלן מתחברות היטב ליסוד הקרנבלי שבאסתטיקה הפוסטמודרניסטית, למשחק בטקסטים תרבותיים ולציטוטם המבודח, למשחקי סימולציה בדרכי הסיפורת, למשחק במוסכמות של ז´אנרים ולערבובם הפאסטישי ולמשחק משועשע בין מציאות לבידיון. אסתטיקה זו משותפת למרבית הסרטים הפוסטמודרניסטיים, אולם ביצירה הקולנועית של אלן היא מתגלה באופן מובהק ופרדיגמטי, ולכן מזמנת יצירה זו אפשרות לחדד את הבנתה והגדרת ייחודה.
ד"ר יפה כאלב מרצה בכירה במכללת סמינר הקיבוצים, תסריטאית ועורכת סרטים. עיסוקה המחקרי כולל חקר אספקטים של פוסטמודרניזם בסרטים של פדרו אלמודובר, קארל רייז, רוברט זמקיס ואחרים. חלק מן התובנות שבמחקרים אלה הובאו בספר אלמנטים פוסטמודרניסטיים בייצוג קולנועי.