לא קמה לנו דמות ציבורית כישעיהו ליבוביץ (1994-1902) – כה חדה בהבחנותיה ואבחוניה, רהוטה בהתבטאויותיה, ישרת דרך ואנושית כל כך. מבחינה זו, ומבחינות רבות נוספות, ליבוביץ היה יחיד בדורו, וכזה הוא נותר אף לאחר הסתלקותו. ספר זה מתבונן בדרכם ובהתבטאויותיהם של בני הזוג ליבוביץ ובני חוגם עוד טרם עלייתם ארצה מגרמניה. מפליא לעמוד על עמדותיהם של ליבוביץ ובני החבורה הצעירה של "צעירי מזרחי" בגרמניה הוויימארית. מבחינות רבות חלק ניכר מן הנושאים הנידונים כאן הם אקטואליים מאוד גם בימינו. את מרבית הגותו וכתיבתו ליבוביץ מייחד לשלושה נושאים: היחס למודרנה; השאלה הערבית; מהי 'עבודה עברית'? בנושא זה הוא מביע חשש שהדבקות בחיים יהודיים וההסתגרות יביאו את היהודי המאמין להיות עני ברוחו. ליבוביץ מבקש לחנך אדם יהודי מאמין הפתוח לתרבות הכללית.