“שם הספר הוא "חייה של ליליאנה לונגינה". לא רציתי לקחת את הספר הזה, סבתא שלי הציעה לי אותו ולא רציתי לקחת. אבל סבתא שלי יודעת לעשות עיניים עצובות כל כך כשאני מסרבת לקחת משהו שאני כמעט תמיד נשברת.
כמו במקרים רבים אחרים בסוף שמחתי מאוד שהסכמתי לקחת. סבתא תמחיד צודקת:-)

ליליאנה לונגינה הייתה מתרגמת ספרות משפות סקנדינאביות, צרפתיתי וגרמנית. נוכחתי לדעת שהיא זו שתרגמה את כל ספרי הילדות שכל כך אהבתי בזמנו. לונגינה נולדה בתחילת מאה -20 והיה לה גורל יוצא מן הכלל. בתחילת החיים הוריה עבדו בגרמניה וצרפת ולאחר מכן חזרו לרוסיה שרק לפני זמן קצר עברה מהפכה. בספר מסופר על חייה וחיי חבריה. היא חיה בתקופה מאוד מעניינת, מדברת בקנות על כל מה שעבר על אנשים ועל רוסיה בזמן שלטון קומוניסטי ואחריו. הספר פשוט נבלע בשבוע (בדר''כ לוקח לי כשבועיים לגמור ספר).

הספר הזה הוא משהו מיוחד במינו ולמה? למעשה זהו לא ספר במובן רגיל של המילה, כלומר לא אחד כזה שסופר מחליט לכתוב ומתיישב מול מחשב, מקליד, משנה מה שלא מוצא חן בעיניו, הולך לצנזור, משנה שוב עד שיוצא משהו טוב. כאן הכל התחיל בסרט תיעודי. במאי בשם אולג דורמן ביקש מליליאנה לונגינה לספר על תולדות חייה מול מצלמה וכך היא עשתה. מאחר ומדובר באישה בעלת אינטליגנציה גבוהה שעסקה כל חייה בספרות אז אופן הדיבור שלה מאוד זורם, שפה גבוהה מאוד, לא תשמעו "אההה" או "כיאלו" בין המשפטים, ולכן התאפשר לבמאי להפוך את הסרט לספר בלי לערוך שינויים. ואז בזמן קריאה יש תחושה כאילו הקורא עצמו יושב מול ליליאנה ושומע את הזכרונות שלה ממקור ראשון.
בקיצור ספר נפלא ומיוחד על אישה נפלאה ומיוחד. מי שקורא רוסית ומתעניין בתקופה יכול להנות ממנו מאוד.”