"יששששששששששש!!!" השאגה שבקעה מגרוני הפילה פירורי טיח מהתקרה וההד שהתגלגל החוצה, דרך החלון הפתוח, חולל רעידת אדמה בכל רחבי השכונה. המכוניות התחילו לנסוע בזיגזג והעצים רקדו ואלס. "חן ,מה קרה?" מיהרה אלי אמא, בעיניה דאגה. "יד לי, יש לי!" התחלתי להקיף את החדר במעגלים, כאילו שאני רקדן בלט שמעכז ומענטז לפני הופעת הבכורה. "אמא", שאלתי את האשה היקרה שהביאה אותי לעולם, "את יודעת למה אני כותב על המחברות שלי ח"ח?" "בטח", היא חייכה, "אלה ראשי התיבות של השם שלך - חן חלמיש. "שתי נקודות", החלטתי להיות נדיב ועברתי לשאלה השנייה, שהיתה לא פחות שאלתית: "את יודעת איזה פירוש נוסף יש לראשי התיבות האלה?" "בטח", היא זרחה. "בשניה שעברה, בקיץ, אתה כתבת כל מיני סיפורים מצחיקים, וקראת לעצמך ח"ח, שזה ראשי תיבות של חולה חופש". "כל הכבוד!" הורדתי על אמא צ'פחה קטנה, מעודדת, "ומה זה חחח"ח?" "נו באמת", השפתיים שלה התעקלו לחיוך מאוזן עד אוזן, "חחחח" זה ראשי התיבות של חן חלמיש חולה חופש".