"זה היה רגע כביר. אף אחד מהלוחמים המסתוריים שאת זכרם היה מעלה גון לא הכריע דוב אפור במהלומות אלה. האגדה נחרתה בקדקודם של האנשים הצעירים כדי שתימסר לדורות הבאים ותגביר את תקוותיהם; וזאת רק אם נאם, גאו ונאו לא יגוועו בהמשך מסעם לכיבוש האש."