ליקוטי תפילות נכתב בין השנים תקע"ה - תקפ"ב (1815-1822) ויצא לאור בשנת תקפ"ז (1827) על ידי רבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב. הספר נכתב על פי הוראתו ועצתו היסודית של רבי נחמן שראוי "לעשות מתורות - תפילות", כלומר לתרגם את ההבנות הפנימיות מן הלימוד לבקשה ותפילה. ליקוטי תפילות הינו ספר משלים לליקוטי מוהר"ן ובו לוקח רבי נתן את תורת ברסלב ומתרגם אותה לשפת הלב - לתפילה. כל אחת מהתפילות בספר מיוסדת על פי תורה אחרת מליקוטי מוהר"ן.על ידי התפילה נשלמים חסרונות האדם ובו בזמן מתרחבים רצונותיו ומעמיקים כיסופיו למושא תפילתו. התפילה המקיפה את כל תחומי החיים בגשמיות וברוחניות מרוממת את האדם ורצונותיו מתעלים אל מעבר לחומרי אל הנעלה, אל הרוחני.על ידי תפילות אלו אנו מקשרים את רצוננו לאותן מדרגות עליונות עליהן רומז רבי נחמן בתורותיו.