"יוצי היתה בעינַי אחותה הארצית של מריה הקדושה שזהרה מהציורים שקישטו את בתי הגויים. חיקיתי את תנועות גופה, ניסיתי למתוח את צווארי הקטן, עמדתי על קצות אצבעותי כדי להרגיש ולו לדקה מתוקה כאילו הייתי יוצי היפה, גם אני הייתי יפה אבל לא כמוה. רציתי להיות כובסת מעיים כשאגדל כמו יוצי, למרות שלא היה לי שמץ של מושג מה עושות כובסות המעיים." אישה צעירה, מסוגרת ושתקנית, חושפת אירועים מעברה, שאותם הסתירה שנים. בשפה רגישה ומדויקת היא משחזרת רגעים, ריחות ומראות מילדותה בכפר קטן ונידח בטרנסילבניה, אשר השאירו את חותמם על כל חייה. דווקא עכשיו, אחרי עלייתה לישראל ותהליך התבגרותה והסתגלותה, שבים אליה סיוטי העבר המודחקים ומאיימים לפגוע בקשר האהבה והביטחון שבנתה במשך השנים. כביסה הוא ספר מהפנט. הוא מרתק את הקורא בעוצמתו הבלתי רגילה עד לסופו הבלתי צפוי. זהו ספרה הראשון של סוזן אדם.