מהי זהותו העצמית של האדם המאמין?עמדה מקובלת היא שדברי אברהם אבינו "ואנכי עפר אפר" הם המבטאים העיקריים את זהותו העצמית של המאמין. על האדם לסגת נסיגה מוחלטת מפני הקדוש ברוך הוא, ולראות את עצמו כמי שהוא כלי שרת בלבד. ברם, מול עמדה זו ניצבים דברי הקב"ה עצמו בבריאת העולם, שכינה את האדם "צלם א-לוהים". אימוץ עמדה זו מעצב מערכת שונה לחלוטין של עמדה נפשית והלכתית של האדם המאמין.בספר זה, הפונה לכל אדם מאמין המבקש להבין טוב יותר את אמונתו, מנתח הרב יובל שרלו את המשמעות העמוקה של הזהות העצמית כ"צלם א-לוהים", ואת משמעותה ההלכתית, הזוגית, המוסרית, הזהותית, העתידנית וכדומה של עמדה אמונית זו. הרב שרלו פורש את היסודות הרעיוניים של משנתו הפילוסופית, כמו גם את השלכות עמדה זו על סוגיות רבות בסדר היום של האדם בעידן בו אנו חיים.הספר מציב אלטרנטיבה לעמדה הממעיטה את דמות האדם מסיבות דתיות, וקובע כי דווקא העצמת דמותו של האדם המאמין היא המפתח הראוי להבנת דרכה של היהדות. אף שהספר לא נכתב כספר פולמוסי, הוא מנהל דיאלוג עם עמדות אחרות ומציע לאדם המאמין נתיב בו אמונתו אינה מביאה להמעטת דמותו ועולמו הפנימי, כי אם להפך. הספר מהווה בשורה למבקשים לגשר בין אמונתם הדתית הבלתי מעורערת ובין התייחסותם ההומניסטית לאדם.הרב יובל שרלו הוא ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה וחבר בהנהלת רבני "צוהר" מיום היווסדה. תחום עיסוקו הציבורי בעיקרי הוא האתיקה, והוא חבר בוועדות אתיות ממלכתיות רמות דרג רבות. ספריו וחיבוריו הרבים עוסקים בענייני הלכה, תנ"ך ומחשבה יהודית בת-זמננו.
