ספר זה מספר על משפחת נברנים. הנברנים החמודים, חופרים להם מאורה בשדה, וחיים בחבורות משפחתיות. במחילות התת -קרקעיות יש פתחים אחדים, חדר לגידול הגורים, וכמה חדרים לאגירת מזון. הנברנים אינם יוצאים מהמחילה ביום, מפחד השמש החמה;וכאשר הם יוצאים בלילה, מחכה להם התנשמת הטורפת. אז איך הם בכל זאת חיים?
"לגור הבכור קראו בחור, ואחריו לפי התור: הילדה בר, ואחיה אח-בר, פח-דן ואחותו פח-דנה, הצמד חמד ברח וברכה, והאחיות התאומות נוסי וטוסי."