“הרעיון לצלם בעלי חיים במקום שהם חיים בו נשמע כיום פשוט וטבעי לגמרי אבל בשנת 1906(!) זו הייתה לא פחות מסנסציה!
הראשון שעשה זאת היה, ג'ורג' שירס, מכתב העת של הנשיונל גאוגראפיק. ג'ורג' צילם איילים, דורבנים, שקנאים ובעלי חיים נוספים.
כאשר ג'ורג' החליט לגשת למשרדו של עורך כתב העת במטרה לפרסם את התמונות, תבע את המשפט: "מה שאפשר לצוד ברובה, אפשר לצוד במצלמה".
העורך דאז, גילברט גרובנר, התרשם עמוקות מהתמונות ופרסם 74 מהן. בעקבות הפרסום התפטרו שני חברים ממועצת החברה בטענה שגרובנר הופך את כתב העת ל"גלריית תמונות".
כיום אין צורך לומר שהתמונות הן חלק חשוב ביותר בכתב העת.

החוברת מחולקת לארבעה פרקים וזאת על-פי חלוקה גאוגרפית של כדור הארץ והאקלים בו, בכל פרק מצולמות החיות האופייניות לאזור זה:
1. סוואנות ומדבריות - אריות, פילים, זברות, אימפלות ושאר טורפים ונטרפים בעולם הפרא השחון והמאובק.
2. האזורים הקוטביים - מראות ייחודיים של דובים לבנים, פינגווינים ועוד בעלים חיים שהסתגלו למרחבים אלה.
3. הממלכות הטרופיות - מגורילות ועד חיפושיות. הדיירים המרתקים והרבגוניים של האזורים המשווניים.
4. באקלים הממוזג - דובים, איילים ביזונים ושאר שוכני היערות וערבות העשב הפוריות של הארצות הממוזגות.

התמונות צולמו בין השנים 1909 - 2002, כל תמונה מלווה בהסבר קצר על החיה והפעילות המתרחשת בתמונה, היכן, מתי ועל ידי מי צולמה.
העלות המקורית של החוברת היא 65 ש"ח.

לסיכום אסיים עם דבריו של הצלם ג'ואל סרטורי: "המטרה שעומדת לנגד עינינו היא להעלות על נס את עולמן ויופיין של חיות הבר, ללמוד עליהן ולהבין אותן וככל שניטיב להבין אותן, כן תגבר דאגתנו לגורלן. הצילום מאפשר לנו להיות לפה ליצורים שאינם יודעים לדבר."”