הימים ימי תום מלחמת לבנון. הודי, בנם הבכור של רוחמה ונבות, נצר לאברשה מראשוני הקיבוץ, מסיים את שירותו הצבאי בצנחנים, וכדרך צעירים רבים יוצא לשוטט בעולם. כולם חיים בצל חופשתו ההולכת ומתארכת: סבא מגנה את תופעת הירידה ואינו מבין כיצד אפשר בכלל לעזוב את הקיבוץ; אמא מגוננת על הודי, אך בתוך תוכה מתייסרת, שמא נכשלה כאם וכמורה, המחנכת לאהבת הארץ; אבא שותק, אך אינו מוכן לנסוע להביא את הודי; נגה אוהבת את אחיה, אך מזדהה עם חברה ניצן החי בבקעה. דרך סיפורה של נגה בת השש עשרה מתוודע הקורא אל הסבך הרגשי המטלטל את המשפחה.